Page 165 - zman
P. 165
הזמן שחלף בינתיים | 165
בעבר ,היא חיפשה דרכים לגרום לי לחזור הביתה .עכשיו ,היא
חיפשה דרכים לגרום לי להישאר כאן.
זה נכון שהיא הייתה כאן ,היא ראתה כמה מקסים פה .אבל לליבי
התגנב חשד שזה לא העניין.
"כן ,אני חושבת שאפשר לומר בקול רם שחזרת לשם כי את עדיין
מאוהבת בו ורצית לראות אם אפשר להציל את זה ",אמרה קאת'
בבוטות.
שאפתי שאיפה חדה והמשכתי לבהות בנוף.
"נכון?" לחצה" .אפשר לומר את זה?"
"כן ",הודיתי בלחישה.
"וזה לא עבד .בינתיים ,מצאת את המגדלור הזה ואת מרגישה שם
טוב ,נכון?"
"כן ",עניתי.
"ושני הדברים האלו לא הולכים יחד .אני מבינה .אני מבינה שזה
נורא מבלבל .ובכל זאת ,זה מה שיש .אני גם מבינה שמה שקרה
היום היה ממש מבאס .אני מצטערת בייב .זה חבל .אבל את צודקת .זה
היה צירוף מקרים ,צירוף מקרים מכוער ,אבל טוב שזה קרה ועכשיו
תוכלי להניח את זה בצד ולא לתת לזה להפתיע אותך בהמשך .אני
טועה?"
היא לא טעתה.
"לא".
"ואולי הוא לא לגמרי דפוק ,את יודעת ,הוא בא לבדוק שאת בסדר,
הוא עשה את זה בצורה דפוקה ,אבל עדיין .אז ,את יודעת ,הוא דפוק.
אבל טוב לדעת שלא לגמרי ,נכון?"
"נראה לי ",מלמלתי ,כי בשורה התחתונה ,אף על פי שהוא היה די
דפוק ,הוא הגיע לכאן ,הודה שהוא דואג לי ואמר לי לאמץ כלב.
מה אני אמורה לעשות עם כל זה?
"לפי מה שאמר ,אין ספק שהוא אבא טוב ,ואבא טוב לא לוקח את
הבת שלו לחנות הגלידה בכל יום .ובכל אופן ,הסתיו מתקרב ,אז היא
תרצה שוקו חם או משהו ,לא גלידה .אז את יכולה ללכת לקנות ספר
מתי שאת רוצה כי לא נראה שתתקלי בהם שם".
היא הייתה מקסימה ומעצבנת בו־זמנית.
