Page 162 - zman
P. 162
| 162קריסטן אשלי
"טוב ,עוד לא סיימתי להתארגן כאן ,קורט .העבודות במגדלור
יימשכו עוד כמה שבועות .אחרי זה ,אשקול לאמץ כלבלב".
"את נמצאת כאן לבד לגמרי ,מוקפת בהרבה שטח ,את צריכה חיה.
מערכת אזעקה הכי טובה שיש".
"אבדוק את זה".
"כלב רועים או רוטווילר ,רטריברים ולברדורים הם חברותיים מדי",
ייעץ לי (אף על פי שנשמע כאילו הוא הבוס שלי).
"עצה טובה".
״לא כלב שעשוע ,הם לא עוזרים בכלום".
לגמרי בוס.
"הם חמודים והם בהחלט מסוגלים לנבוח ,קורט ",אמרתי לו.
"הם לא יפחידו אפילו את הבת שלי".
"זה כנראה נכון ",מלמלתי.
הוא הביט החוצה מבעד לדלת המרושתת ואז בחזרה אליי" .אני
צריך לחזור לבת שלי ",הכריז.
הנהנתי" .כמובן".
"קחי לך כלב ",פקד.
הנהנתי שוב אבל לא אמרתי שום דבר.
בקול נמוך ,אבל לא נבזי ,אמר" ,לקחת החלטה להיות כאן ,קאדי,
את יודעת במה זה כרוך .הבהרתי לך את זה .את חייבת להתאפס על
עצמך".
"אתה צודק ",לחשתי" .זה היה "...ניערתי קלות את ראשי" .אתה
צודק".
הוא היסס ונראה כאילו הוא עומד לומר משהו ,אבל במקום זה הוא
רק הניד בראשו פעם אחת ,הסתובב לדלת ואמר" ,תשמרי על עצמך,
קאדי".
"גם אתה ,קורט".
הוא פתח את הדלת המרושתת ,הניח עליה את ידו וחשבתי שיעשה
את מה שקורט תמיד עשה ,פשוט יסתלק.
אבל הוא נעצר בדלת ,הביט אל כפות רגליו ואז הסתובב והביט בי.
"לא היית צריכה לעשות לנו את זה".
עמדתי במקומי ופשוט בהיתי אל תוך עיניו.
