Page 158 - zman
P. 158
| 158קריסטן אשלי
סגרתי את פי ובהיתי בו המומה.
אני הבהלתי אותו?
איך?
למה?
למה שאיזשהו דבר שעשיתי בכלל יבהיל אותו?
"לגמרי הלחצת את הבת שלי ",המשיך.
אוי לא .הדאגתי את הבת הקטנה שלו.
"אני מצטערת ".לחשתי.
"התיישבת מאחורי ההגה ונהגת הביתה במצב שהיית בו ,נפלת על
הראש?"
"לקחתי כמה נשימות עמוקות לפני ש —" התחלתי להרגיע אותו.
"הצלחת לראות משהו?"
"אמ ...מה?"
"העיניים שלך היו מלאות דמעות ,קאדי ".אלוהים.
יש משהו יותר משפיל מזה?
"אני כל כך מצטערת ,קורט ",אמרתי חלושות.
"מה זה היה?" התפרץ.
אלוהים ,אלוהים ,אלוהים.
"אני פשוט ...כלומר ,נראה שלא הייתי מוכנה ל —״
"שלחת מישהו לעקוב אחריי .את בטח יודעת שיש לי בת".
הצמדתי את שפתיי בחוזקה ,לא הייתי מוכנה לכל זה ובטח שלא
הייתי מוכנה להיכנס לנושא המעקב ,שהבעל לא בעל שלי הצמיד לו
לסירוגין ,במשך עשרים שנה כמעט.
"מספיק שאני צריך להתמודד עם העובדה שאת כאן ,אני לא
צריך בנוסף לזה שתתקלי בילדה שלי ברחוב ותתפרקי מולה ותפחידי
אותה".
הילדה שלו.
זה אולי לא יכול להיות משפיל יותר אבל זה ללא ספק יכול להיות
מכאיב יותר.
"אני ממש מצטערת ,קורט ".לא בדקתי מאחוריו ,אבל נראה שהיא
כבר לא הייתה איתו ושאלתי" ,היא בסדר?"
"היא במוקד ,מדברת עם הסגנים שלי בקשר .זה הבילוי המועדף
