Page 153 - zman
P. 153
הזמן שחלף בינתיים | 153
והגימורים) .ואם אתקל בקורט מדי פעם ,גם אם הוכיח שהוא אדם
שיכול לנטור טינה מרושעת ומיותרת ,אז שיהיה.
זאת אני.
קאדי מורלנד.
עשיתי דברים שהיו אולי מטופשים ,כמו להתחבר למריה ולוני,
להשתכר וכמעט להיאנס ,מה שהוביל אותי לפגוש בשוטר סמוי שהיה
מוכן להשתמש בי כדי לעצור את הפעילות הבלתי חוקית של חבריי
(ובצדק) ,להינשא לגבר שהיה מבוגר מספיק להיות סבא שלי ולבסוף
לקחת סיכון ולבוא לחיות בעיירה שבה גר הגבר היחיד שאי פעם
אהבתי (בצורה כזאת) אף על פי שהוא שונא אותי.
אבל הייתי כאן.
ההחלטות שלי גרמו לי להחליף משפחה של אנשים שלא הבינו
אותי ,ואחד מהם תיעב אותי ,במשפחה שכן אהבה אותי .כתוצאה מהן,
הייתה לי הזכות להפוך את השנים האחרונות בחייו של אדם טוב,
לנוחות עד כמה שניתן ,בזמן שנאבק בכאב ודעך לנגד עיניי .כתוצאה
מהן ,הייתה לי גם ההזדמנות לרכוש נכס היסטורי ,להפיח בו חיים
חדשים ולהעניק לו את האהבה שהגיעה לו.
כך שההחלטות שלי היו אולי מטופשות ,אבל הן היו חלק ממני
ובסופו של דבר ,הן הובילו לכך שאני נמצאת כאן.
כך שעליי להכיר להן תודה.
כי הן היו מי שאני.
ובמחשבה הזאת ,ירדתי במדרגות ,מפלסת דרך בפעם האחרונה
למשך השבועות הקרובים ,באזור האסון שהיה עכשיו המגדלור שלי,
כי בפעם הבאה שאכנס בדלת הראשית ,אגיע הביתה.
ביום שבת ,ארבעה ימים מאוחר יותר ,זה קרה.
צעדתי במורד רחוב קרוס במגדלנה .הייתה שם חנות ספרים
משומשים שעדיין לא בחנתי לעומק והייתי צריכה ספר חדש
(או חמישה) ,ועד כמה שזכרתי ,היה להם דלפק אספרסו קטן ורציתי
קפה.
