Page 151 - zman
P. 151
9
למה הוא חיכה?
הווה...
"כמו שאת יכולה לראות ,הדברים מתחילים לקרום עור וגידים".
הסתובבתי והפניתי את מבטי מן הנוף שנשקף ממרפסת התצפית
של המגדלור אל וולט שעלה במדרגות.
"אל תכעס ,וולט ,אבל בעיניים הלא מקצועיות שלי ,זה נראה כמו
אסון".
הוא חייך אליי ועצר במרחק כמה צעדים ממני" .החלונות הוחלפו.
הכבשן החדש הותקן והוא עובד .עבודות הצנרת הסתיימו לפני שלושה
ימים .עבודות החשמל יסתיימו מחר .זה אומר שאנחנו יכולים להתחיל
לעבוד על הפנים .במילים אחרות ,מנקודת מבט מקצועית ,הדברים
מתחילים לקרום עור וגידים ואולי כדאי שתצאי עכשיו לחופשה
היזומה שלך כי אם חשבת שהסטודיו מושלם ,את הולכת לעוף על
המקום הזה".
חייכתי בחזרה" .אם כך לא תראה אותי למשך זמן מה ,אף על פי
שאני נמצאת במרחק של חמישים מטר".
הוא הנהן ,הביט מעל ראשי לעבר הסטודיו ובחזרה אליי" .אחותך
עדיין כאן?" נענעתי בראשי לשלילה והשתדלתי לא להיראות עצובה.
"היא עזבה לפני כמה ימים".
"אה ,אשתי רוצה לראות את המקום הזה".
מצמצתי לעברו" .סליחה?"
"סיפרתי לה עליו ,היא מתה לבוא לראות .והיא לא צריכה אותו
