Page 310 - zman
P. 310
| 310קריסטן אשלי
כלומר ,אכן היה ״מבט עקום״ וזה לא היה מקובל עליי.
"אם אתה מוכן להיות הוגן ולתת לו הזדמנות ,אני אשאל את קורט",
הצעתי" .אם לא ,מייק ,אתה תפגוש את קורט לפני שתיסע הביתה אבל
כשהוא יהיה מוכן לעשות את זה ,ואתה תפגוש את ג'ייני כשהוא יקבל
החלטה שהגיע הזמן כי אפילו לא פגשתי אותה עדיין ,רשמית ,אז ייתכן
שהוא לא יחשוב שזה מתאים עדיין".
"זה הזמן המושלם להראות לה כמה אנשים אוהבים אותך וכמה את
אוהבת את המשפחה שלך ,קאדי ",השיב" .אבל עשינו עסק".
ואז אני ,מידנייט והפאי יצאנו ,נכנסנו למכונית שלי וכתבתי לקורט
שאני בדרך.
אבל עכשיו ,לא רק שחשבתי שלא הייתי צריכה לעשות איתו עסק
כזה ,חשבתי גם שלא הייתי צריכה לספר לזרה גמורה ,בחנות כלי
בית ,שלקח לקורט ולי כמעט שני עשורים לפתור את העניינים בינינו.
שתיהן בלי ספק הכירו אותו .הוא היה השריף .לא הייתי צריכה לספק
להן רכילות.
במילים אחרות ,נראה שבכל מקרה ,עמדתי לעשות את הדרך לביתו
עצבנית כהוגן .ובאמת ,עד שהגעתי לרחוב שלו הייתי כבר עצבנית
כהוגן.
העצבים האלו התפוגגו כשספרתי את מספרי הבתים ואיתרתי
לבסוף את ביתו של קורט.
מעולם לא הרשיתי לעצמי לדמיין אותנו שוב יחד ומעולם לא
הרשיתי למחשבותיי להפליג למקומות נוספים ,בייחוד לא אחרי
שגיליתי שיש לו בת.
ואחד מן המקומות האלו שמעולם לא הרשיתי לעצמי להפליג
אליהם היה הבית שבו הוא גר ,הבית שבנה לבת שלו.
אבל כשראיתי בית שנראה כמו בית חווה ,צבוע בצהוב עם מסגרת
לבנה — עצים עצומים בכניסה ,הרבה חלונות ,דלת עם משקוף אדום
מזוגגת ברובה ,קומה שנייה מובלעת בגג רעפים תלול — מכוסה כולו
בשלג שירד ,נשימתי נעתקה.
אבל היה עוד.
נרות דלקו בכל החלונות .נורות חג מולד לבנות ,על שני עצי אורן
קטנים מצידי מדרגות הכניסה ,שהשלג עמעם את התאורה שלהן .זר
