Page 355 - zman
P. 355
הזמן שחלף בינתיים | 355
כשתסלק אותו .יודע שיוכל לחזור אליה מאוחר יותר ,חדש ,נקי...
בתור קורט .יודע שאחרי שהכל ייגמר היא תבין שהוא שחרר אותה.
הוא שמר עליה מוגנת .שהוא לא המשיך בשקר עד לנקודת האל חזור.
אבל זאת הייתה קאדי.
היא לא יכלה אפילו לזוז בפעם הראשונה שהביטה בעיניו.
אז כשהשיר נגמר היא רק הסתובבה אליו ואמרה ברכות" ,אתה
בבית".
היא נתנה למילים של השיר לומר הכול .נתנה להם להעביר את
המסר.
אבל המסר שלה ,המסר של קאדי ,זה שבקע מבין שפתיה שלה ,היה
אתה בבית.
קורט נאבק בגוש שבגרונו ,רגליו עקצצו מן הצורך ללכת משם,
כפות ידיו התאגרפו.
הם התחילו נמוך מאפס.
אבל היה להם המון מה להפסיד.
הוא צריך ללכת.
הוא צריך להתנהג כמו חרא כדי לגרום לה להיפרד ממנו ולהסביר
אחר כך.
הוא לא עשה אף אחד מהדברים.
כי הוא היה לכוד בתפקיד שלו.
והוא היה חלש.
ומה שהיה הכי חשוב ,הוא היה מאוהב בג'ינג'ית חמודה עם עיני
אזמרגד.
"תאמיני ",נהג ללחוש.
בלי היסוס ,הייתה עונה" ,אני מאמינה".
היא ניגשה אליו .קאדי תמיד ניגשה אל קורט.
באותו רגע ,באותו ערב אחרי " ",Fast Carהוא לא ניגש אליה.
הוא התנפל עליה.
סגר עליה.
הצמיד אותה אל השיש וטרף אותה בפיו ,ידיו הנואשות על גופה.
ואז הוריד אותה אל הרצפה והיא נתנה לו את כולה.
וכשקורט גרם לה לגמור ,היא קראה בשם טוני.
