Page 359 - zman
P. 359
הזמן שחלף בינתיים | 359
"לא מאוחר יותר ,בבקשה ,קאדי .אני יודעת שאת רגילה לאחר",
שמע את אימה אומרת בטלפון.
הוא היה צריך גם להוציא את הטוסט.
הוא עשה את זה.
היא הכניסה עוד שתי פרוסות.
הם ישבו לפני צלחותיהם המלאות ,ליד שולחן המטבח של קייסי
וברכיהם התחככו תחתיו.
"זה מדהים ",התנשמה קאדי אחרי הנגיסה הראשונה.
לקורט לא היה מושג אם זה בגלל תערובת הביצה ה"מפוצצת"
בקינמון .זה כנראה היה קורט הקינמון שבזקה מעל.
זה היה ללא ספק סירופ הקרמל.
אבל היא צדקה.
הוא חבט קלות בברך שלה בשלו וחייך בפה סגור ,כדי להסתיר את
הפרנץ' טוסט הלעוס שמילא את פיו.
היא החזירה לברכו חבטה והמשיכה לאכול.
הם אכלו.
הם התרחצו.
הוא גרם לה לגמור שוב באצבעותיו בזמן שהיו במקלחת.
אחר כך הם התארגנו והלכו אל בית הוריה.
הם היו שקטים בדרך הביתה.
היא חיכתה שייכנסו פנימה ,שהוא יסגור את הדלת ,ינעל
ויתחיל להוריד את הצעיף שהיה כרוך על צווארו ,לפני שהחלה
לומר" ,ט —״
הוא קטע אותה ,לא רק כי לא רצה לשמוע את השם שעל שפתיה,
אלא בגלל ...שהוא ...זעם.
"בשנה הבאה ,לא".
מיותר לומר ,שארוחת חג המולד לא עברה בנעימים.
לא עם משפחת ובסטר.
אלו היו ארבע שעות ושבע־עשרה דקות (הוא ספר) של סבל צרוף.
