Page 371 - zman
P. 371
הזמן שחלף בינתיים | 371
הוא בחן אותה ,מודע לגמרי למאמץ שלה לשפר את היחסים ביניהם
ולתחושה שלו לגבי זה.
והגיע לה לדעת את זה.
"אין לך מושג כמה חשוב לי שאת לוקחת את זה כל כך טוב ",אמר
לה ,עדיין בשקט.
"ולך אין מושג כמה אני מאושרת שאתה מאושר ,קורט .אתה בחור
קשוח ,אבל אתה גם בחור רגיש ,אז אני מניחה שאתה מרגיש שזה לא
קל במיוחד ,אבל זה לא אומר שמה שאמרתי פחות נכון".
"אני אסיר תודה לך על זה ,קים".
"בכל אופן ",היא פנתה אל אחד הארונות כדי להוריד קערה" ,יום
אחד אמצא לי חתיך אחר ואכין לו פרנץ' טוסט קינמון וקרמל ואקח על
זה את כל הקרדיט".
קורט פרץ בצחוק.
היא חייכה לעברו חיוך גדול מעבר לכתפה.
"מה מצחיק?" צעקה ג'ייני והחליקה עד לעצירה על הרצפות של
קים ,זנב בת הים שלה נעלם (לרוע המזל ,הבת שלו לא יכלה לשחות
במעלה המדרגות) ועתה לבשה רק את הגרביים הסגולים העבים
והפיג'מה הוורודה עם אנשי השלג המרקדים.
"אימא שלך ,דובשנית ",ענה קורט" .עכשיו בואי הנה ותעזרי לי
להכין פרנץ' טוסט בזמן שאימא שלך מכינה לך שוקו".
"'קיי!" צעקה ורצה אליו.
הם הפכו לקים את המטבח.
מאוחר יותר ,הם עזרו לה לנקות אותו.
קאת'
"אלוהים ,האם היא עומדת לצאת מעורה?"
קאת' הפנתה את מבטה מהכיור ,שם סידרה כמה כלים לקראת
ארוחת חג המולד ,לעבר בעלה שניגש ונעמד לצידה.
