Page 368 - zman
P. 368
| 368קריסטן אשלי
ממתק' בהלואין לפני שמחשיך כי כמה מהתחפושות של הילדים
האחרים הבהילו אותה.
וזה היה הרגע שבו ג'ייני עיקמה את אפה לעברו.
"אני לא ",הכריזה.
"בסדר ,דובשנית ",מלמל ,אחז בספל הריק שלו ,לקח את זה שהיה
בידה של קים וניגש למטבח עם שניהם.
"אני לא ",צעקה לעבר גבו.
קורט נעצר ,הסתובב והביט בה ,המום מהבעת המתיקות...
והעיקשות שעל פניה של בתו.
הוא מעולם לא ראה הבעה כזאת על פניה.
ואלא אם היה לה צורך אמיתי להישמע או שהייתה נרגשת מדי
בגלל משהו ,מעולם בחייה לא צעקה.
הוא הרגיש שגם קים מופתעת.
ההבעה התמוססה ,ג'ייני נראתה כעוסה ואז מעט מפוחדת ,לפני
שהפנתה את ראשה ממנו ולחשה" ,אני לא".
"או.קיי מתוקה ,את לא .אז מה דעתך שכאשר ימלאו לך שש בקיץ
הבא ,אימא שלך תתחיל לקרוא לך את הספר?" הציע קורט.
פניה הוארו שוב והיא נענעה מעט את שוקיה בתוך זנב בת הים
שלה" .או.קיי!"
הוא הרים את הספלים" .רוצה שוקו?"
הפעם אמרה "או.קיי!" בקול רם יותר.
הוא נעץ מבט בקים ,שעדיין הביטה בבתם בשעה שנכנס למטבח.
קים הלכה בעקבותיו והקפידה להתרחק מהדלת לפני שאמרה" ,שש
זה גיל צעיר מדי לספרים האלו ,קורט".
"לא קראתי אותם ,אבל היא כנראה תשכח עד אז בכל מקרה ",ענה
קורט ,אחז בקנקן הקפה ומילא מחדש את שני הספלים שלהם.
הוא הניח אותו בחזרה במכונת הקפה כשהרגיש אותה חובטת קלות
בזרועו.
הוא הביט לעברה.
היא חייכה חיוך ענק.
"אנחנו מגדלים מפלצת ",אמרה כאילו זה גורם לה הנאה עילאית.
הוא תהה אם זה היה נכון .לג'ייני פשוט לא היה את זה.
