Page 433 - zman
P. 433
הזמן שחלף בינתיים | 433
"אני ...כן ",עניתי בהיסוס ,מנסה להבין את פשר ההבעה הזאת.
"עד כדי כך את אוהבת את המקום הזה?"
הפניתי את מבטי לאט אל האופק ,לעבר המגדלור — שניצב לבן
על רקע של שלג וים ,ואפשר היה לראות את המסגרת השחורה ,הגגות
האדומים ,וקישוטי חג המולד שלו עד לכאן — ובחזרה אליו.
"קורט ,תסתכל עליו .אתה יכול לדמיין כמה המראה הזה ישתנה אם
מישהו ישתלט על זה רק בשביל לעשות כסף מהמתחם?"
הוא לא הסתכל עליו.
הוא לא הסיר ממני את מבטו.
"זה יהיה חבל והוא לא יציע כל כך הרבה ,קאדי ,אבל לאיש הזה יש
כסף ואם הוא נחוש לעשות משהו ,הוא לא ייסוג בקלות .אז נניח שיציע
מחיר גבוה ,עדיין תגידי לא?"
נענעתי בראשי לשלילה ועניתי" ,כל אחד מהילדים אמר שהוא
רוצה לחיות שם כשיגדל .קאת' התבדחה על כך שהיא רוצה
לשכנע את פאט לפרוש לשם ,עוד כשביקרה כאן בקיץ ,אבל היא
אמרה לי רק אתמול שעכשיו כשפאט ראה את המקום ,הוא מרגיש
כמוה .הם אוהבים את המקום .הם אוהבים את הסטודיו .וגם
זאת הייתה בדיחה ,אבל ערב אחד ,במהלך הארוחה ,הם רבו למי
יש זכות ראשונים במקום .וכשהם התווכחו ,מייק נראה מעוצבן .כך
שעכשיו זה מקום ששייך למשפחה .אבל זה תמיד היה רק מגדלור.
במשך יותר ממאתיים שנה .אז לא .אם המשפחה שלי לא מעוניינת,
אם אאלץ לוותר על המקום ,אמצא משפחה אחרת .לא יזם .לעולם
לא יזם .וכדי לוודא שזה יקרה ,צריך להוסיף מגבלות חדשות לשטר
המכר ,ואולי לשנות מחדש את ייעוד הקרקע מסביב ,למה שהייתה
אמורה להיות".
"אז את פשוט רוצה להשאיר אותו כמו שהוא ",אמר קורט.
"כן .כלומר ,מישהו אולי ירצה לשפץ את זה יום אחד .אני לא כזאת
קיצונית.
אבל ...כן .להשאיר את זה כמו שזה".
קורט נראה כאילו הוקל לו מאוד .עד כדי כך שזה הדאיג אותי.
"קורט?"
התחלנו שוב ללכת והוא אמר" ,בזמן שנאכל את הכריכים .הם חמים
