Page 428 - zman
P. 428
| 428קריסטן אשלי
"אבל אתה אוהב אותי בכל זאת ",לחשתי לטלפון .אבל שלחתי לו
אימוג'י אישי עם הכיתוב לגמרי.
ואז נכנסתי בעקבות מידנייט למגדלור ,בחיוך.
נסעתי העירה לפגוש את קורט ב'ווייפרר' ,כדי לקנות כריכים.
הוא כבר היה במעדנייה .שלחתי לו את ההזמנה שלי.
חשבתי עליו .על ארוחת הצוהריים שנאכל יחד .על ארוחת הערב
שנאכל יחד .קיוויתי ששום דבר לא יקרה באותו ערב ולא יקפיצו אותו
ולא רק מכיוון שרציתי יותר זמן איתו ,אלא מכיוון שלא רציתי שיתעסק
עם הרוע והעצב של מה שזה לא יהיה.
חשבתי גם על וריטי ,שחלקה איתי לבסוף (בארבע עיניים ,משהו
ששמרה לעצמה אף על פי שקאת' ניסתה כמה פעמים לבדוק מה קרה)
שזה שאלייז'ה אמר לה לפני שנסע לבנגור ש"זה לא יקרה" ביניהם,
שבר את ליבה.
ב"זה" הוא התכוון לניסיון שלה — ניסיון שהוא דחה — להתחיל
איתו ,בדירה שלו ,כשהלכה לבקר אותו בזמן שארז לנסיעה.
הייתי בטוחה שזה היה משפיל באופן שלא ייאמן.
זה נעשה ,כפי שתיארה זאת וריטי ,בדרך מתוקה ועדינה שרק גרמה
לה לרצות את אלייז'ה יותר.
ולכן ,באותו יום ,כשאלייז'ה עמד לחזור הביתה מהחופשה שלו עם
הוריו ,היא הייתה נסערת.
כיוון שבקושי יכלה לחכות לראות אותו .וכיוון שלא רצתה לראות
אותו שוב לעולם.
הצטערתי בשבילה אבל הוא גר שם והיא ביקרה שם ואף על פי
שהוא היה חייב לחזור לעבודה ביום המחרת ,אלייז'ה כבר אומץ על
ידי המשפחה.
כך שיהיה קשה להימנע מלהיתקל בו.
שברתי את הראש כדי למצוא דרכים לעזור לה בזה — בזמן שסיימתי
לחנות ,כיביתי את המנוע ,יצאתי מהמכונית ,לחצתי על לחצן הנעילה
והתחלתי להתקדם לעבר 'וייפרר' — ואז הטלפון צלצל.
