Page 426 - zman
P. 426
| 426קריסטן אשלי
במה שרציתי להשיג בקריירה שלי ,מכדי לקחת את הזמן ולחשוב על
מה שבאמת ראוי לחשוב עליו; מה הגרסה שלי לגן העדן ואיך מגיעים
לשם .ועבודה היא רק חלק קטן מזה .הייתה לנו גרסה משלנו לגן העדן,
אבל מה שיש לנו כאן ועכשיו? זה הדבר האמיתי".
התנשמתי בכבדות כך שיכולתי רק לענות בשקט" ,לגמרי הולך
לגרום לי לבכות".
ראיתי את עיניו מחייכות ואז הרגשתי את שפתיו נצמדות אל שלי
ואז הוא שחרר אותי.
הוא הסתובב אל הצלחת שלו.
לקחתי נשימות עמוקות ופניתי אל שלי.
"במוקד יודעים שכאשר ג'ייני אצלי ,אני לא יכול לעזוב ,אבל הם
דואגים לעדכן אותי .כשהיא לא אצלי ,יש הרבה לילות שאני עובד עד
מאוחר ,קאדי .ואנשים הם אנשים .הם עושים דברים רעים .הם עושים
דברים עצובים .כך שגם זה קורה הרבה ",אמר בזהירות.
הוא חלק איתי .הזהיר אותי שזה מי שהוא .שאלה החיים שלו.
שלילות כמו אתמול בלילה לא יהיו נדירים .הייתי חייבת לדעת בפני
מה אני עומדת.
והייתי חייבת להתמודד עם זה.
השארתי את עיניי נעוצות בצלחת שלי" .אני יכולה להתמודד עם
זה".
"או.קיי ,מתוקה שלי".
זה הכול ,או.קיי ,מתוקה שלי.
הוא האמין בי.
וזה הספיק.
כבר לא הרגשתי צורך לבכות.
אכלנו .סיכמנו שנקנה כריכים במעדניית 'וייפרר' וניקח אותם
למשרד שלו כך שהוא יוכל להראות לי את המקום ,להציג אותי בפני
הצוות שהיה בתחנה ,להתחיל לערוך הכרות בין האישה שבחייו של
השריף והגברים שעבד איתם.
ממהר להשלים פערים.
הוא גם אמר לי שיהיה במגדלור בסביבות חמש וחצי כדי לאכול
ארוחת ערב ולבלות עם המשפחה.
