Page 427 - zman
P. 427
הזמן שחלף בינתיים | 427
נישקתי אותו בפתח הדלת לחנייה והפעם באריכות .אבל ברגע
שיצא דרכה ,לא עמדתי והסתכלתי עליו בשעה שנסע משם כי היה
קר מדי.
שטפתי כלים .התקלחתי במקלחת שלו והתארגנתי שם לקראת היום
שלפני .השארתי שם מה שיכולתי להשאיר כי עמדתי לבלות שם שוב
את הלילה וארזתי את מה שהייתי צריכה לקחת הביתה.
הוצאתי את התיק אל המכונית שלי שבחנייה שלו ומידנייט
ואני נכנסנו לתוכה .לחצתי על השלט שקורט נתן לי בארוחת
הצוהריים ביום שלפני כן והתנעתי את היגואר לפני ששלפתי את
הטלפון שלי.
הדלקתי אותו .עברתי להודעות הטקסט .עברתי לשרשור של קורט.
והקלדתי ,הבוקר ,המיטה זזה ,פקחתי את עיניי והייתי איתו.
שלחתי את הטקסט ,יצאתי בהילוך אחורי ,סגרתי את הדלת ונסעתי
הביתה.
כשעצרתי בתמרור העצור השני ,הטלפון שלי צפצף.
הרמתי אותו.
גן עדן ,הוא כתב לי.
הגרסה שלי ,כתבתי בחזרה.
הייתי ברמזור כשהבטתי בהודעה שנכנסה בזמן שנסעתי.
דיברתי על להתעורר איתך בבוקר.
הלב שלי החסיר פעימה.
אנחנו ממש דביקים ,עניתי.
הייתי בחנייה שלי כשקראתי את הטקסט שלו ,ממש לא מזיז לי.
שלחתי אימוג'י אישי שלי עם חיוך רחב על פניי ושני אגודלים
מורמים.
אחר כך שלחתי אימוג'י אישי שלי עם חיוך גדול ,עיניים עצומות,
תלויה באוויר בחזה בולט וזרם של ורוד עם נצנצים יוצא מחזי ,עם
הכתובת אוהבת אותך הכי בצבע סגול ,שזורמת מבעד לוורוד.
מידנייט ואני יצאנו מהמכונית .לקחתי את התיק שלי ופתחתי את
הדלת כדי להכניס אותה אל המגדלור ,שמעתי ברכות וגם צפצוף של
עוד הודעה נכנסת.
אלוהים ,איזה שטותניקית.
