Page 482 - zman
P. 482
| 482קריסטן אשלי
עכשיו היא אתגרה אותו.
"אנחנו לגמרי לוקחים את הזמן ",הבטיח ,העביר את אצבעו בחזרה
מעלה והמשיך את המסע על צידו של צווארה.
"אתה ממשיך לומר את זה אבל אנחנו עושים את זה מהר ",ענתה.
קורט הצמיד את פיו לשלה אבל לא נישק אותה וגם לא שחרר את
מבטה.
"את תהיי קשורה למיטה הפעם ,בייבי .כך שהפעם ,אנחנו לגמרי
לוקחים את הזמן".
הוא הרגיש את נשימתה מתגברת נגד שפתיו.
"כל מה שיש לנו זה צעיפי צמר .אפשר לקשור גבר עם צעיפי
צמר .כשזאת אישה ,זה צריך להיות משהו אחר ",הודיעה לו בלחישה
שבקושי נשמעה.
"אם את חושבת שאחרי מה שעשינו ולאור העובדה שידעתי שתורי
יגיע ,לא הלכתי למקום הזה על המזח שמוכר בגדי נשים ,את טועה".
"קנית צעיפים?" התנשמה ,נשענת עליו ,אבל קורט נסוג מעט רק
כדי להתגרות בה.
"ממ־אהממ ",מלמל.
"בטעות מיהרתי כשקשרתי אותך ",הזכירה לו.
בטעות?
קורט נאבק שלא לצחוק והעביר את אצבעו לאורך הלסת שלה.
״אני לא מתכוון להשאיר שום מקום לטעות כשאת תהיי קשורה",
ענה.
"אתה מתכוון לנשק אותי?" לחשה ,עיניה נדדו אל שפתיו.
"הו כן ",לחש בחזרה.
הוא העביר את אצבעו במורד צווארה אל היהלום שלו שנח בשקע
שבבסיסו.
הוא תמיד נח שם .היא מעולם לא הורידה אותו.
היא התרוממה על קצות אצבעותיה והוא נסוג לאחור.
מבטה התרומם אל שלו.
"כאילו ...עכשיו?" דחקה בו ברכות.
"ממ־אהממ ",מלמל ,אצבעו טיילה לאורך קו המחשוף האלכסוני
של שמלתה.
