Page 506 - zman
P. 506
| 506קריסטן אשלי
שתי חברות חדשות אכלו ארוחת צוהריים.
נחפזתי במגפיי לאורך המדרכה לכיוון התחנה ,אבל נאלצתי להאט
כשהטלפון שבידי השמיע שוב צליל הודעה נכנסת.
הבטתי בו.
קאדי ,תשלחי לי הודעה.
יכולתי ממש להרגיש את ההדגשות והקווים תחת "תשלחי לי
הודעה".
זה היה מכיוון שסמוך לסוף ארוחת הצוהריים שלנו ,הגיעה הודעה
מקורט שדרש ,תשלחי לי הודעה ברגע שאת מסיימת.
וזה היה אחרי ההודעה שהגיעה לפני שאכלנו ,חושב עלייך .מקווה
שזה ילך טוב .תשלחי לי הודעה כשתסיימו.
לחצתי על המיקרופון כדי לשלוח הודעה בלי שאצטרך לעצור
ולעשות את זה" ,הכול בסדר ,סבלנות .אני במרחק של שלושה מטרים
ממדרגות הכניסה לתחנה .תכף אהיה במשרד שלך".
לחצתי על שלח.
אחר כך הגעתי למדרגות הכניסה לתחנה ,עליתי אותן בריצה,
דחפתי את הדלת ,נופפתי לעבר אחד הסגנים של קורט וקראתי" ,הי,
מאט".
"הי קאדי ",קרא בחזרה לעברי.
רצתי במעלה המדרגות וחייכתי אל מוניקה שהייתה במשרד הקטן
שלה ,הסמוך לזה של קורט.
"הי ,קאדי ",היא אמרה.
"הייי ,מוניקה ",עניתי.
מיהרתי לאורך המסדרון ,הגעתי לדלת של קורט שהייתה פתוחה
וראיתי אותו יושב אל שולחן הכתיבה שלו.
ראשו התרומם.
חייכתי ,נכנסתי וסגרתי את הדלת מאחוריי.
"בפעם הבאה ",הוא נהם" .כשאני דואג לך ,אל תגידי לי לחכות
בסבלנות".
