Page 501 - zman
P. 501
הזמן שחלף בינתיים | 501
"אז את יודעת מה עשיתי".
ידעתי מה היא עשתה.
פעמיים.
הנהנתי.
"אז ,כמובן ,שמאחר ואת מי שאת בשבילו ,מי שתמיד היית ,וכיוון
ששניכם מצאתם את דרככם בחזרה זה אל זו ,אני מגלמת את התפקיד
שיצרתי בשביל עצמי ,האקסית המרושעת ",הכריזה.
אלוהים אדירים
רכנתי אל השולחן ולחשתי" ,קים —"
שוב לא הצלחתי לומר אף מילה ,כי היא שוב הרימה את ידה ונופפה
בה לעברי" .אני רקחתי את התבשיל .אני מבינה את זה".
קורט צדק.
היא עדיין הרגישה אשמה.
לא מעט אשמה.
אפשר לומר שהיא אמורה להרגיש ככה.
מצד שני ,כולנו צריכים להמשיך הלאה לאחר טעויות שעשינו
בחיים ,וכמו שאני למדתי ,לפעמים צומחים דברים יפים גם מטעויות
ולא היה דבר בעולם שהיה יפה יותר מילדה קטנה כמו ג'ייני.
לכן ייעצתי לה" ,אני חושבת שאת צריכה להמשיך הלאה".
היא לא הייתה מוכנה לעשות את זה וידעתי את זה כשהמשיכה
לדבר.
היא הסבירה.
בפירוט.
"סיפרתי לך על אימא ואבא שלי .זאת תקופה רעה בשביל ילד.
בשביל ילדה .שלוש־עשרה?" היא הנידה את ראשה" .התמודדתי עם
הקושי של גיל שלוש־עשרה וכל מה שכרוך בו ואז אימא ואבא שלי
נפרדו ואנחנו היינו צריכים למכור את הבית שלנו ,כי איש מהם
לא היה יכול להרשות לעצמו לקנות אותו ,והחיים שלי ,של אחותי
ואחי השתנו לגמרי .אימא שלי אמרה לי שהייתי ילדה טובה .לא
עשיתי שטויות לפני כן .היא שונאת את העובדה שמה שקרה בינה
ובין אבא שלי גרם לזה שהתחלתי לעשות דברים מטופשים .אבל היא
מבינה את זה .מה שלא קלטתי זה שהם היו אומללים לפני שנפרדו.
