Page 497 - zman
P. 497
הזמן שחלף בינתיים | 497
קורט הפנה את תשומת ליבו חזרה אל הטלפון שלו.
מידנייט ליוותה אותי בזמן שהבאתי לגבר שלי בירה.
יומיים מאוחר יותר ,וידאתי שאני מגיעה טיפה באיחור ,כדי שקים
תוכל להגיע לשם לפני ולשבת היכן שרצתה כך שתרגיש יותר
בנוח.
זה לא היה אסטרטגי.
זה היה מתוך אהדה.
לי היה הכול .את הגבר הטוב הזה ובכל שבוע שני ,את הבת היפיפיה
שלו .היה לי עתיד ורוד; חתונה ועוד ילד ולחיות חיים שבהם יהיה לי
כל מה שאי פעם רציתי.
יכולתי להרשות לעצמי לגלות אהדה.
ראיתי אותה מייד ,במרחק כמה שולחנות ממני.
היא ישבה כשפניה לדלת.
מייד ראיתי גם שהייתה יפה יותר במציאות מאשר בתמונות שלה,
שצולמו על ידי החוקר הפרטי של פטריק.
היא סקרה אותי בשעה שהלכתי לעברה בלי לחייך.
לא ראיתי בזה סימן טוב.
אבל אז ,עיניה התרחבו והבנתי שהיא לא ידעה מי אני ,עד שנעצרתי
ליד התא שבו ישבה.
"קאדי?" שאלה.
"קים ",עניתי" .נעים להכיר".
היא קמה והושיטה לי את ידה" .כן ,גם אותך".
בקושי הספקנו להתיישב ואני עדיין סידרתי את התיק שלי לצידי
כשהמלצרית הופיעה.
הזמנו משקאות וקים אמרה" ,מצטערת ,זה לא מנומס ללחוץ עלייך,
אבל אין לי זמן רב לארוחת צוהריים ,האם כבר היית כאן קודם? תוכלי
להזמין? או שאת צריכה תפריט?"
היא אמרה את זה בצורה נחמדה ,אבל עדיין הדאיג אותי שהיא
לוחצת עליי להזמין ,כשעוד לא הספקתי אפילו להוריד את המעיל.
