Page 493 - zman
P. 493
הזמן שחלף בינתיים | 493
רציתי לחבב אותה ,כי עד אותו רגע (וכן הייתה לה סיבה טובה
לאותו רגע) ,היא הייתה נהדרת.
אבל מרחוק.
היה קשה ביותר להוציא מהמשוואה את הקסם שהייתה ג'ייני,
אבל בלי קשר ,מה ששמעתי שעשתה — מעבר לכך שניסתה להכניס
את קורט למלכודת (והצליחה בזה במובן שהייתה עדיין בחייו ,בחדר
הזה ,שולטת ברגשותיו באותו רגע) ,כלומר ,הניסיון להשתמש בג'ייני
בתור נשק נגדו ,כדי לקבל מה שרצתה — לא תרם לניסיון שלי להיות
אובייקטיבית לגבי אימא של ג'ייני.
אבל זה מה שיש .אלה החיים .אלה היינו אנחנו ,בתצורת ה"אנחנו"
שלנו ,שכללה לא רק את קורט ואותי.
אז הייתי מוכרחה.
"כן ",עניתי.
קורט חזר אל הטלפון שלו.
גם אני חזרתי אל שלי וראיתי אותו מקליד ,ארוחת צוהריים ,בכל
יום השבוע .בוות'רבי .מתי שתרצי .נפגוש אותך שם.
הוא לחץ על שלח ואז אמר" ,עכשיו אשמח לבירה ,אבל אני אביא
לי אחת".
צליל רך של הודעה נכנסת אותת לנו ששלחה הודעה בחזרה מייד
ושנינו הבטנו בהודעה.
רק היא ואני.
לא אהבתי במיוחד את ה"היא" אין ספק ש"קאדי" היה יכול להיות
נחמד יותר ,והשימוש ב"היא" ,מעט הדאיג אותי ,אבל לא עמדתי לציין
זאת.
בשום אופן לא ,הקליד קורט.
שלחתי יד במהירות וכרכתי את אצבעותיי סביב פרק ידו לפני
שלחץ על שלח .הבטתי בו .קורט הביט בי.
"זה בסדר ",אמרתי לו.
"זה פאקינג לא ",אמר לי.
"מתוק שלי ",התרוממתי כדי להביט בו פנים מול פנים" ,אמרת
שהיא אימא טובה .אבל לא היית צריך לומר לי את זה .אני רואה את
זה על ג'ייני .אני צופה בהיפה והחיה עם הבת שלה בזמן שאתה מקבל
