Page 495 - zman
P. 495

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪495‬‬

‫"זהו זה‪ .‬כזה אני‪ .‬אני הגבר שלך‪ .‬הגבר שאוהב אותך‪ .‬הגבר שאת‬
‫אוהבת‪ .‬זה מי שאני‪ .‬ככה זה‪ .‬ככה זה יהיה‪ .‬ואם את לא מבינה את זה‪ ,‬אני‬
‫אומר את זה בצורה ברורה יותר‪ .‬התפקיד שלי הוא לדאוג לך‪ .‬התפקיד‬
‫שלי הוא להגן עלייך‪ .‬מדברים רעים‪ .‬או פשוט מהחרא שהוא חלק‬
‫מהחיים‪ .‬זה תמיד היה כך מאז הפעם הראשונה שהתנשקנו‪ .‬וכאשר לא‬
‫אעשה זאת — ויהיו פעמים שבהם דברים שיקרו יהיו מחוץ לשליטתי‪,‬‬
‫כמו שאפשר לטעון שהיה במקרה של הבלאגן ההוא שנאלצנו לעבור —‬
‫אני ארגיש את זה‪ .‬זה לא יעזוב אותי‪ .‬אצליח להתמודד עם זה‪ ,‬אבל זה‬
‫לא אומר שזה ייעלם‪ .‬ואת צריכה לתת לי להרגיש ככה כי זה פשוט‪...‬‬

                                                               ‫אני‪".‬‬
‫הלב שלי פעם במהירות‪ ,‬הרגשתי חום מציף אותי מבפנים‪ ,‬אבל‬

                         ‫שפתיי שאלו‪" ,‬מותר לי להגן עליך בחזרה?"‬
‫"בייבי‪ ,‬את סלחת לי‪ .‬כן‪ ,‬זה גם התפקיד שלך‪ .‬ותאמיני לי‪ ,‬את‬

                                                       ‫עושה את זה‪".‬‬
                                 ‫"אז תן לי לטפל בקים‪ ",‬ביקשתי‪.‬‬
‫הוא עצם את עיניו‪ ,‬נענע בראשו‪ ,‬פקח אותן ואמר‪" ,‬את לא מבינה‬

                                            ‫למה אני חייב לומר לא?"‬
‫"זה קשור אליך‪ .‬זה קשור אליך ואל ג'ייני‪ .‬וזה קשור לעתיד‬
‫שלך ושלי ושל ג'ייני‪ .‬לא של קים‪ .‬אתה ואני וג'ייני‪ .‬אנחנו יוצרים‬
‫עכשיו תקדים שונה‪ .‬ואני מרגישה שהדרך הנכונה להתקדם תהיה אם‬
‫אפגש עם קים לבד‪ .‬בבקשה‪ ,‬קורט‪ ,‬אני מבינה אותך‪ .‬אני מבטיחה‪.‬‬
‫אני אוהבת את מה שאמרת יותר ממה שאוכל להביע‪ .‬ואף על פי‬
‫כן‪ ,‬אני מבקשת ממך‪ ,‬תן לי לעשות את זה‪ .‬כי אני מאמינה שזה‬
‫הדבר הנכון ואוכל לעשות את זה ואני רוצה מאוד שתאפשר לי‪ .‬אבל‬
‫עוד יותר מכך‪ ,‬אני רוצה שתסמוך עליי ושתראה לי שאתה סומך על‬
‫התחושות שלי כשזה נוגע לצורך להגן לא רק עליך‪ ,‬אלא עליך ועל‬

                                                              ‫ג'ייני‪".‬‬
                       ‫"אם ככה את יכולה לפגוש את קים לבדך‪".‬‬
                        ‫הוא לא חיכה אפילו שנייה לפני שענה לי‪.‬‬

                                                 ‫אפילו לא שנייה‪.‬‬
‫לא ידעתי אם לפרוץ בבכי‪ ,‬או להתנפל עליו ולקרוע מעליו את‬

                                                             ‫הבגדים‪.‬‬
   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500