Page 491 - zman
P. 491
הזמן שחלף בינתיים | 491
על ארוחת הערב ואכלתן חטיפים וראיתן ׳היפה והחיה׳ ולא היה לך
איכפת שהיא הכריחה אותך לראות את זה פעמיים ,אחת אחרי השנייה.
היא מקבלת את זה .היא מוכנה .הרופא אומר שאת בטוב .יש לנו זמן
לעשות ילד .אבל אין לנו עשר שנים .הדברים צריכים להתחיל לזוז.
וסיפרתי על כך לקים ,בתור מחווה של רצון טוב .אני לא אומר לה מה
מותר או אסור לה לעשות בבית שלה .היא לא יכולה להגיד לי מה
מותר או אסור לי לעשות בבית שלי".
"ואם היה לה גבר בחייה והוא היה נשאר לישון?" שאלתי בזהירות.
"אילו הכירה אותו יום ,שבוע ,חודש ...אז לא ,לא היה לי קל לעכל
את זה .עם זאת ,אני יודע שהיא אוהבת את הבת שלנו ,אז גם אם זה
לא נראה לי ,אין לי ברירה אלא לסמוך עליה שתעשה את ההחלטה
הנכונה .ובשורה התחתונה ,החיים שלנו נפרדים ,אז אין לי זכות לומר
לה איך לחיות את חייה ,אלא אם היא לוקחת החלטות מטופשות ,שאני
יודע שישפיעו על הבת שלי .אבל יש כאן יותר מזה .היא מכירה את
הסיפור שלנו .את לא איזו אישה שרק הכרתי .את קאדי .אין ספק בנוגע
לעתיד שלנו .העתיד שלנו ברור .היא יודעת גם את זה .אבל היא אוהבת
להיות בשליטה .לא הרגשתי בזה לאחרונה ,אבל זה לא חדש .למדתי
בדרך הקשה שאסור לתת לה אצבע ,כי קים לא תסתפק גם בכל היד.
היא תרצה עוד ועוד".
"יש לך ניסיון בזה ,אבל על אף זאת ,מה זה יזיק אם ,אולי ,תיתן לה
עוד שבועיים נניח? אם תציע פשרה?"
הוא פנה אליי וענה מייד" ,כל יום שבו אני מתעורר בלעדייך מכאיב
לי .כן ,אני יודע עכשיו שאקבל אותך בחזרה ,אבל איבדתי אותך למשך
זמן רב כל כך ,שאני לא רוצה לחכות אפילו יום אחד ,עוד פחות מזה,
כל שבוע שני .אילו הייתי רק אני לבדי ,הייתי מבקש ממך לעבור לגור
איתי בלילה שבו חזרנו להיות יחד .אבל זה לא רק אני .אני חושב על
הבת שלי .והגיע הזמן .את לא עוברת לגור איתי ,את תשני אצלי פעם
אחת בשבוע הבא ,אולי פעמיים בסבב הבא שלה אצלי ,ואז נראה אם
אפשר להוסיף ולעשות את זה קבוע .אבל קים לא תהיה זאת שתחליט.
אנחנו נחליט".
"אני חושבת שאולי אנחנו צריכים לקבוע תקדים בכך שנראה לה
שכולנו בתוך זה יחד ...למען ג'ייני".
