Page 546 - zman
P. 546
| 546קריסטן אשלי
"נו?"
קורט הביט לעבר האיש ששאל את השאלה בת המילה הבודדת
וראה שמאלק וטום הטו את גופם לעברו.
זה היה מייד אחרי ארוחת הערב .הנשים התקבצו יחד .הגברים
הצעירים התקבצו יחד .ועכשיו טום ומאלק יצרו קבוצה משלהם עם
קורט.
"אין התאמה ",השיב קורט ,מנחש מה השאלה" .שיט ",לחש מאלק.
"אבל אח של קאדי סיפר לנו היום שהם מצאו תורם מתאים ,לא
קרוב משפחה ,במאגר תרומות מח־העצם הארצי ,כך שיש תקווה",
המשיך קורט.
"לכן אתם עוזבים מחר?" הסיק טום.
קורט הנהן.
"טוב ...אז מתי?" לחץ מאלק.
"מתי ...מה?" שאל קורט.
"הרגשתי את הבן שלי נלחץ כשאתה וקאדי החזקתם את קאלום,
הוא כנראה חשב שאתם זוממים לחטוף לו את הילד .אתם חושבים
בכיוון?"
"יום ההולדת שלה יהיה יום אחרי שנחזור ",אמר קורט" .היא
ביקשה בלי מתנות ,מה שמעצבן כי חשבתי לתת לה את הטבעת
שקניתי לה כשקניתי לה את היהלום שהיא עונדת על הצוואר .אז
אני נותן לה טבעת ביום שלמחרת .אבל היא עוברת לגור אצלי תוך
שבועיים ואנחנו נתחיל לנסות בהקדם האפשרי .קאדי עוד לא לגמרי
מעודכנת בתוכניות האלה ,אבל נדבר הערב והיא תהיה ,עוד לפני
שתלך לישון".
"אתם באותו ראש ",מלמל טום.
"תמיד היינו ",השיב קורט.
"היא בחורה לעניין ,קורט,״ אמר מאלק" .הנחת שהיא כזו עם כל
מה שסיפרת עליה ,אבל נחמד להכיר אותה סוף־סוף".
"כן ",השיב קורט ,אף כי הנסיבות שבגללן הגיעו לדנוור היו
מדכאות ,זה היה ערב נהדר וזאת הייתה אחת הסיבות לכך.
"יש איזושהי דרך לומר לך כמה אני שמח לעזאזל שזה נגמר כמו
שזה נגמר?" שאל טום.
