Page 26 - 3222
P. 26
26דריה שועלי|
"מצד אחד ,יש הרבה תרומות מתחת לעשרים אלף ש"ח"...
"מה זה אומר?"
"זה אומר שהתורם יכול להישאר אנונימי בדוחות .ובשנתיים
האחרונות יש עשרות כאלה ,וזה ברמה של תשע־עשרה אלף תשע
מאות ש"ח ,זאת אומרת ,זה נראה מכוון".
"או־קיי ...מה עוד?"
"מצד שני יש כל מיני הוצאות על תשתיות ,תחזוקת מבנים,
עבודות ביוב לכאורה במטה בירושלים ,זה הכול כאילו מסודר עם
מכרז וחברת 'נקובאווי־טיומקין' ,שהם מכובדים ומ ּו ּכרים והכול ,אבל
מה אני אגיד לך ,אני לא מהנדס בניין ,אבל הסכומים והתדירות לא
מתיישבים לי".
"אז מה עכשיו?"
"אני עוד לא יודע ,אבל משהו שם מריח לי לא טוב .צריך לחפור
עוד קצת ולחבר את הנקודות".
"או־קיי .תן לי להעיף מבט בליין־אפ ".זק פתח את הקובץ שבו
נרשמו כל הכתבות שתוכננו לחודשים הקרובים" .אין בעיה ",הוא
אמר בפיהוק" ,אנחנו מסודרים .חוץ מזה שמעתי שהנשיא לשעבר
הולך להתפגר ,יהיה מוסף מיוחד ,זה ידחה הכול בשבוע".
"הוא בחיים לא ימות ,הוא יקבור את כולנו ",ענה גואטה ,תוחב
את מחברת הספירלה חזרה לתיק הצד שלו" ,אבל סבבה .אני אעדכן
אותך ".והוא גמא בצעדים ארוכים את המסדרון הקצר של הקומה.
"דבר איתי אחרי הסגירה ",יוני זק צעק אחריו .הוא תהה מי
המקור של גואטה .פחות מי זה ,יותר מה האג׳נדה שלו .אבל זה עוד
לא היה דחוף .הוא קם ,יצא מהמשרד ונכנס מבעד לדלת הזכוכית
הסמוכה אל חדרו של מבקר התיאטרון המבוגר ,שכמו שאר העובדים
בקומת המרתף הממוזגת להקפיא ישב לצד תנור סלילים באמצע
הקיץ .האיש החביב הזה תמיד החביא בארונית ויסקי יקר ושוקולד
שבעים אחוז.
"אתה יודע ",אמר מבקר התיאטרון ,שרק קיר גבס הפריד בין
משרדו למשרד של יוני זק" ,שיושב הראש של עמותת ׳לב זהב׳ הוא
