Page 25 - 3222
P. 25
כליא ברק | 25
בזמנו ,לברוח מהצבא ישר לחיקם המפנק של תפקידי תוכן בסטארט־
אפים שניסו להמציא מחדש את הטלוויזיה.
"תדברי איתם אבל?" הוא שאל בטון אדיש שנשים רבות לא היו
אדישות אליו כלל.
"אין בעיה .אבל לא בשביל זה באת ",ושניהם הסתכלו ישירות
לעבר החלון שחצץ בין השולחן שלה לחדרו של העורך הראשי של
המוסף ,יוני זק ,שהיה בחדרו ופלירטט עם כתבת הקולנוע ,בחורה
גדולת חזה עם ׂשער בלונד־תות ודיבור אטי ורך ,קצת כמו הכתיבה
שלה .באותו רגע יצאה הכתבת מהחדר ,וגואטה נטש את מלכי
והתפרץ לחדר העורך.
"קיבלתי עוד אחד ",הוא הודיע והתיישב בפישוט איברים ,רגליו
וזרועותיו מתפזרות לכל עבר ,ארוכות מדי למשרד הקטן.
"עוד טיפ מגרון־עמוק?" העורך אהב להקניט את גואטה ,שאותו
העריץ בסתר על התשוקה שלו לעבודה .בשביל זק זאת היתה רק
עבודה — הדבר היחיד שהוא במקרה הצטיין בו .הוא לא לקח את זה
הביתה .הוא העדיף לצפות בכוכבים ולנהל רומנים ארוכים וחסרי
משמעות עם בחורות צעירות ולא מתאימות.
"כן ,שמע ",גואטה פתח מחברת ספירלה עבה מלאה בפתקים
צהובים.
"הוא שולח לך אותם בדואר יונים?"
"מצחיק .שומע?" הוא באמת הקריא ממחברת .הוא שנא מכשירים
שצריך להדליק ,חפצים לא אמינים שתגובתם לא צפויה" .הפעם הוא
אמר לי להסתכל על הדוחות של עמותת ׳לב זהב׳".
"או־קיי ,ו"?...
"זהו".
"זהו?"
"כן .התחלתי לעבור על זה .זה לא כזה עניין ,זאת עמותה ,זה נגיש
לציבור עקרונית ,אבל הוא אמר לי להסתכל שבע שנים אחורה ,אז זה
הרבה חומר .בקיצור ,יש שמה כמה מספרים שלא מסתדרים לי".
"כמו מה?"
