Page 24 - 3222
P. 24

‫פרק ‪4‬‬

‫גופו הארוך של אמיר גואטה היתמר לפתע מעל לשולחנה של מלכי‪,‬‬
‫מפיקת המוסף‪ .‬היא היתה בטלפון‪ ,‬מקשיבה לתירוצים של כתב שאיחר‬
‫להגיש בוקסה של ארבע מאות מילה על יחסי המין של אוגרים בשבי‪.‬‬
‫היא סימנה לגואטה שישב רגע‪ ,‬מגלגלת עיניים לעברו בזמן שהשמיעה‬
‫סדרת "אהה"־ים לכתב שבטלפון‪" .‬אהה‪ ",‬היא אמרה ועברה על תמונות‬
‫של אוגרים ששלחו לה מארכיון התמונות‪" .‬אהה‪ ",‬היא שלפה שקית‬
‫פיצוחים מהמגירה וסימנה לגואטה שיתכבד‪ .‬ועוד "אהה‪ ",‬אחד ואז‪,‬‬
‫"טוב‪ ,‬אבל תעביר לי את זה תוך שעה־גג‪ ,‬רועי‪ .‬ביי‪ ".‬היא היתה יצור‬
‫זעיר‪ ,‬עם שיער ארוך ואפל‪ ,‬עיניים גדולות והבעה של אחת שראתה‬
‫הכול ולא התרשמה מכלום‪ .‬היה לה עניין בגואטה‪ ,‬עובדה שנרשמה‬
‫בשולי תודעתו‪ ,‬ולכן זיכתה אותה בהופעת אורח בחלומותיו הארוטיים‬
‫אחת לכמה חודשים‪ .‬אבל מכיוון שרוב האנרגיה הליבידינלית שלו‬
‫הופנתה לעבודה‪ ,‬הוא השאיר את המצב ככה‪ .‬עכשיו שהיא סיימה‬
‫לדבר‪ ,‬הוא נעמד מעליה שוב והראה לה טעות בתלוש המשכורת שלו‪.‬‬

                       ‫הנהלת חשבונות שוב "שכחו" את רכיב הרכב‪.‬‬
‫"יצירתיים‪ ",‬היא אמרה‪" ,‬ליאור מהדסק בדיוק סיפר לי שכל חודש‬
‫הם שוכחים לשלם להם משמרת אחת‪ ,‬ובאותו הזמן מחזירים להם את‬

                                   ‫זאת שהם ׳שכחו׳ בחודש שלפני‪".‬‬
‫הוא גיחך‪ .‬העיתונות הכתובה הלכה והתרחקה ממחוזות הפרנסה‬
‫לעבר מחוזות התחביב היקר‪ .‬הבדיחה המרירה בקרב עובדי העיתון‬
‫היתה שהמו"ל משלם להם מעט כדי שהם ייאחזו ביוקרה שלהם בתור‬
‫הרווח העיקרי מהעבודה‪ .‬אבל בעשרה בכל חודש אף אחד לא צחק‪.‬‬
‫אפילו לא גואטה‪ ,‬שהיה כתב התחקירים הבכיר ואחד משני האנשים‬
‫היחידים שעבודתם בעיתון היתה מובטחת‪ .‬השני היה עורך הדיגיטל‬
‫השאפתן‪ ,‬שעשה כל מאמץ למנוע מיוצאי גל"צ טריים‪ ,‬כפי שהוא היה‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29