Page 254 - 13322
P. 254

‫‪ 254‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫צדקה — שעושים צדקות גם אחרי מותם לבאים להשתטח על‬
                             ‫קברם‪ ,‬ומזווגים זיווגים ופוקדים עקרות‪.‬‬

‫וכבוד — ששמם הולך אחריהם לנצח נצחים‪ .‬ואומרים העולים על‬
                                         ‫קברם‪ :‬כבודו במקומו מונח‪.‬‬

                          ‫ִעיר ִּג ּבִֹרים ָע ָלה ָח ָכם ַו ּיֶֹרד ֹעז ִמ ְב ֶט ָחה‬

‫השניים הולכים לעיר שנחשבת ל"עיר גיבורים" בזכות החכם היושב‬
‫בה‪ַ .‬ו ּיֹא ֶמר ׁ ָשא ּול ְל ַנ ֲער ֹו ט ֹוב ְ ּד ָבְר ָך ְל ָכה ֵנ ֵל ָכה ַו ֵּי ְלכ ּו ֶאל ָה ִעיר ֲאׁ ֶשר‬
‫ׁ ָשם ִאיׁש ָה ֱאלֹ ִהים‪ .‬החכם הוא שמוריד מהשמים את כוחה של העיר‬
‫וביטחונה‪ .‬הנמשל‪ :‬עיר גיבורים עלה חכם — החכם עולה בכוחו על‬
‫עיר מלאה גיבורים‪ .‬כי החוכמה עולה על הגבורה‪ .‬אם תניח עיר‬
‫מלאה גיבורים השומרים עליה ועל חומותיה — יבוא חכם ויכבשנה‬

                                                         ‫בתחבולות‪.‬‬
‫ויורד עוז מבטחה — החכם יוריד עד עפר את האמונה כי הגבורה‬

                                         ‫הגופנית היא בלתי מנוצחת‪.‬‬

                            ‫ׁ ֹש ֵמר ִּפיו ּו ְלׁש ֹונ ֹו ׁשֹ ֵמר ִמ ָּצר ֹות ַנ ְפׁש ֹו‬

‫שאול ונערו פוגשים במעלה העיר נערות שיצאו לשאוב מים‪ .‬הם‬
‫יודעים כי שומר פיו ולשונו‪ ,‬שומר מצרות נפשו‪ ,‬ועל כן אינם‬
‫מרבים שיחה עם הנערות‪ ,‬אלא שואלים שאלה אחת‪ֲ :‬ה ֵי ׁש ָּב ֶזה‬
‫ָהרֹ ֶאה? הנערות מפנות אותם אל הבמה שבמרכז העיר שעליה עומד‬
‫שמואל‪ ,‬הוא הרואה כמובן‪ ,‬הזובח זבח חגיגי שבו ייקחו חלק כל‬

                                                       ‫תושבי העיר‪.‬‬
‫שומר פיו ולשונו — מי שיעמוד ליד הרואה בעת שהוא פותח את‬
‫פיו לאכול‪ ,‬יזכה גם לשמוע את דבריו‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬ו ֵידע איך לשמור על‬
‫נפשו‪ ,‬ולכן כדאי שתלכו מיד ותתפסו מקום לידו על הבמה‪ .‬הנמשל‪:‬‬
‫שומר פיו ולשונו — כשהפה נפתח‪ ,‬הוא עלול להוציא מתוכו דברי‬
‫ניבול ודברי נאצה ודברי רכילות ולשון הרע‪ ,‬ואלה חודרים לאוזניו‬

    ‫שלו עצמו‪ ,‬ודרכן אל הנפש הפנימית‪ .‬וכך מביא צרות על עצמו‪.‬‬
‫שומר מצרות נפשו — ומכיוון שאת האוזניים אי אפשר לאטום‪,‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259