Page 275 - 13322
P. 275

‫גכ קרפ | ‪275‬‬

‫ִּכי ֵאין ַליהָוה ַמ ְעצ ֹור ְלה ֹוׁ ִשי ַע ְּבַרב א ֹו ִב ְמ ָעט‪ .‬והוא מדבר אליו בלשון‬
‫סגי נהור‪ ,‬שלא יבינו הלוחמים חבריהם לאוהל לאן הם יוצאים ולא‬
‫יתגלה סודם‪ :‬אל תסג גבול עולם‪ ,‬ובשדי יתומים אל תבוא — הפוך על‬

                                   ‫הפוך! דווקא לשם מועדות פנינו‪.‬‬
‫ובשדי יתומים אל תבוא — אל תיגע בנשים שנותרו אלמנות‬
‫עם ילדיהן היתומים‪ .‬שיחשבו השומעים כאילו יצאו לבלות בעיר‬
‫הקרובה‪ .‬הנמשל‪ :‬הצב גבול אלמנה! אל תפלוש לשדה שבו היא‬
‫מלקטת שיבולים ואל תגזול את הלקט‪ ,‬השכחה והפאה שהושארו‬
‫לה וליתומיה‪ .‬שדי —שתי משמעויות‪ :‬גם שדה חיטה וגם שדי אמם‬

                                           ‫ששניהם נועדו להאכילם‪.‬‬

                         ‫ִּכי ֹג ֲא ָלם ָח ָזק ה ּוא ָיִריב ֶאת ִרי ָבם ִא ָּת ְך‬

                                           ‫מסכם את הפסוק הקודם‪.‬‬

                         ‫ָה ִבי ָאה ַל ּמ ּו ָסר ִל ֶּב ָך ְו ָא ְז ֶנ ָך ְל ִא ְמֵרי ָד ַעת‬

‫דברי יונתן לנערו‪ :‬הקשב היטב לדבריהם‪ ,‬ואוזנך לאמרי דעת — וכרה‬
‫אוזנך לשיחתם‪ ,‬כי משם תדע כל מה שאנו מבקשים לדעת‪ .‬הנמשל‪:‬‬
‫התלות של הלב באוזן‪ .‬הביאה למוסר לבך — אל תביא את המוסר‬
‫ללבך‪ ,‬אלא תביא את הלב אל המוסר‪ .‬והיכן יימצא המוסר? באמרות‬
‫ששומעת אוזנך‪ .‬שיהיה לבך קשוב לאוזניך‪ ,‬ממש כמו שנאמר בפרק‬

  ‫א בספרנו‪ְ ׁ :‬ש ַמע ְּב ִני מ ּו ַסר ָא ִבי ָך‪ .‬קודם תשמע‪ ,‬ואז תאמץ אל לבך‪.‬‬

                  ‫ַאל ִּת ְמ ַנע ִמ ַּנ ַער מ ּו ָסר ִּכי ַת ֶּכ ּנ ּו ַבׁ ֵּש ֶבט לֹא ָימ ּות‬

‫אל תמנע מהנער נושא כליך לדעת את כוונותיך‪ ,‬כי תכנו בשבט לא‬
‫ימות — אם תכה את האויב בשבט שלך בלבד‪ ,‬כלומר בשבט בנימין‪,‬‬
‫האויב לא ימות‪ .‬לשם הכאת האויב דרושה אחדות של כל שבטי‬
‫ישראל‪ .‬הנמשל‪ :‬אל תמנע מנער מוסר — כבר נאמר וכבר פורש‪ .‬כי‬
‫תכנו בשבט לא ימות — גם אם תכה אותו בנוכחות כל בני השבט‪ ,‬לא‬

                                                               ‫ימות‪.‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280