Page 274 - 13322
P. 274

‫‪ 274‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

     ‫ִּכי ְּכמ ֹו ׁ ָש ַער ְּב ַנ ְפׁש ֹו ֶּכן ה ּוא ֱא ֹכל ּוׁ ְש ֵתה ֹיא ַמר ָל ְך ְו ִל ּב ֹו ַּבל ִע ָּמ ְך‬

‫שלמה מדבר על שמואל שתחילה הכתיר את שאול‪ ,‬ועכשיו מאס בו‪.‬‬
‫שמואל נתן ושמואל לקח‪ .‬כי כמו שיער בנפשו כן הוא — כמו ששיער‬

                                                     ‫בנפשו כך קרה‪.‬‬
‫אכול ושתה יאמר לך — נתן לך לאכול מן הזבח שזבח בעצמו‪,‬‬

                           ‫וכאשר זבחת בלעדיו אותו זבח‪ ,‬מאס בך‪.‬‬
‫ולבו בל עמך — לבו לא איתך עוד‪ ,‬והוא מחפש כנראה מישהו‬
‫אחר להמליכו‪ַ .‬ו ּיֹא ֶמר ׁ ְשמ ּו ֵאל ֶאל ׁ ָשא ּול ִנ ְס ָּכ ְל ָּת ֹלא ׁ ָש ַמְר ָּת ֶאת ִמ ְצַות‬

                                                        ‫ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך‪.‬‬

                     ‫ִּפ ְּת ָך ָא ַכ ְל ָּת ְת ִקי ֶא ָּנה ְוׁ ִש ַח ָּת ְ ּד ָבֶרי ָך ַה ְּנ ִעי ִמים‬

                     ‫פתך — הפיתה שלך‪ ,‬לחם הכזבים הנזכר לעיל‪.‬‬
‫אכלת תקיאנה — מה שאכלת לא יתקבל ברצון על ידי קרביך‪,‬‬

         ‫בדיוק כמו שהזבח שזבחת לא התקבל ברצון על ידי הקב"ה‪.‬‬
‫ושיחת דבריך הנעימים — ביקשת לריק‪ .‬שיחת — כבר גרמת‬
‫לעליית המשחית‪ .‬כפי שנאמר בשמואל א'‪ַ :‬ו ֵּי ֵצא ַה ַּמׁ ְש ִחית ִמ ַּמ ֲח ֵנה‬

                                            ‫ְפ ִלׁ ְש ִּתים ׁ ְשלֹׁ ָשה ָראׁ ִשים‪.‬‬

                      ‫ְּב ָא ְז ֵני ְכ ִסיל ַאל ְּת ַד ֵּבר ִּכי ָיב ּוז ְל ֵ ׂש ֶכל ִמ ֶּלי ָך‬

‫שמואל מייסר את עצמו בלחש על נזיפתו במלך חסר הניסיון‪ ,‬שכמעט‬
‫לא הספיק למלוך וכבר סטה מהדרך‪ֶּ .‬בן ׁ ָש ָנה ׁ ָשא ּול ְּב ָמ ְלכ ֹו‪ּ ,‬וׁ ְש ֵּתי‬
‫ׁ ָש ִנים ָמ ַל ְך ַעל ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ .‬מובן שלא היה בן שנה‪ ,‬אלא מלך שנה אחת‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬כי יבוז לשכל מיליך — הכסיל יבזוז את הרעיונות החכמים‬

                      ‫שלך ויציג אותם כאילו הוא הגה אותם בשכלו‪.‬‬

                     ‫ַאל ַּת ֵּסג ְּגב ּול ע ֹו ָלם ּו ִב ְ ׂש ֵדי ְית ֹו ִמים ַאל ָּתבֹא‬

‫בינתיים עובר שלמה לתאר את מחנה הלוחמים שבפיקוד יהונתן‪ ,‬בן‬
‫המלך‪ .‬יהונתן לוקח את נערו נושא כליו לעבור את הגבול ולבחון את‬
‫האויב הניצב מולם‪ .‬ובלשונו של שמואל א'‪ַ :‬ו ּיֹא ֶמר ְיה ֹו ָנ ָתן ֶאל ַה ַּנ ַער‬
‫ֹנ ֵ ׂשא ֵכ ָליו‪ְ :‬ל ָכה ְו ַנ ְע ְּבָרה ֶאל ַמ ַּצב ָה ֲעֵר ִלים ָה ֵא ֶּלה א ּו ַלי ַי ֲע ֶ ׂשה ְיהָוה ָלנ ּו‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279