Page 278 - 13322
P. 278

‫‪ 278‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                    ‫ׁ ְש ַמע ְל ָא ִבי ָך ֶזה ְי ָל ֶד ָך ְו ַאל ָּתב ּוז ִּכי ָז ְק ָנה ִא ֶּמ ָך‬

‫שלמה ממשיך להשוות את השותפות והאהבה שבין שאול ובנו יהונתן‬
‫לשותפות שהוא מבקש שתהיה בינו ובין בנו רחבעם‪ .‬שמע לאביך‬
‫זה ילדך‪ ,‬ואל תבוז כי זקנה אמך — תן כבוד לאביך ואל תבוז לאמך‪.‬‬
‫כאשר תש כוחו של האב ואינו יכול לחנך את בנו בשבט מוסר‪ ,‬הופך‬
‫הפסוק ׁ ְש ַמע ְּב ִני מ ּו ַסר ָא ִבי ָך לתחינה רכה‪ :‬שמע לאביך זה ילדך‪ .‬ואל‬
‫תבוז כי זקנה אמך — האב אינו מוצג כזקן אלא כמוליד הילדים‪ ,‬ואילו‬
‫האם מוצגת כזקנה‪ ,‬שאסור לבוז לזקנתה‪ .‬ולכן נאמר אל תבוז‪ .‬כבד‬

                                                 ‫את אביך ואת אמך‪.‬‬

                       ‫ֱא ֶמת ְק ֵנה ְו ַאל ִּת ְמ ּ ֹכר ָח ְכ ָמה ּומ ּו ָסר ּו ִבי ָנה‬

‫המשך הפסוק הקודם‪ .‬אמרו חז"ל "זקן" פירושו‪ :‬זה קנה חוכמה‪ .‬אלה‬
‫דברים שאין למוכרם‪ ,‬אלא האדם שהגיע אליהם שומר אותם קרוב‬
‫ללבו‪ :‬אמת‪ ,‬חוכמה‪ ,‬מוסר ובינה‪ .‬מבין אלה המוסר הוא הערך היחיד‬
‫שלכל אורך ספר משלי מתבקש האדם להנחילו לאחרים‪ .‬ומכאן שמו‬

                         ‫מוסר — שנמסר מאב לבן וממורה לתלמידו‪.‬‬

                         ‫ִּגיל ָי ִגיל ֲא ִבי ַצ ִ ּדיק ְוי ֹו ֵלד ָח ָכם ִי ְ ׂש ַמח ּב ֹו‬

‫בזכות ההתקפה הנועזת של יונתן ונערו החלו הפלשתים לנוס על‬
‫נפשם‪ .‬או אז הצטרפו למרדף גם האחרים‪ ,‬כמתואר בשמואל א'‪:‬‬
‫ַה ִּמ ְת ַח ְּב ִאים ְּב ַהר ֶא ְפַר ִים ׁ ָש ְמע ּו ִּכי ָנס ּו ְּפ ִלׁ ְש ִּתים ַו ַּי ְד ְּבק ּו ַגם ֵה ָּמה‬
‫ַא ֲחֵרי ֶהם ַּב ִּמ ְל ָח ָמה‪ .‬גיל יגיל אבי צדיק — ושאול שמח לראות כי‬
‫יהונתן בנו תופס יוזמה ומתגלה כלוחם אמיץ לב‪ :‬גיל יגיל אבי צדיק‪,‬‬
‫יולד חכם ישמח בו‪ .‬הנמשל‪ :‬גיל יגיל — הגיל משחק תפקיד חשוב‬
‫בקניית החוכמה‪ .‬האדם בהגיעו לגיל בוגר גיל יגיל‪ ,‬יתמלא שמחה על‬
‫הגילוי‪ :‬אבי צדיק! — אבא שלי צדק‪ .‬הדבר מתגלה לו רק בהגיעו לגיל‬
‫בוגר‪ ,‬כי כל ימי נעוריו חשב שאביו אינו חכם גדול‪ .‬אבל עם הגיל בא‬

                                                    ‫הגילוי ולבו יגיל‪.‬‬
‫יולד חכם ישמח בו — כאילו נולד לו אבא חדש וחכם והריהו שמח‬

                                                 ‫על הגילוי המרעיש‪.‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283