Page 52 - 13322

‫‪ 52‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ְּפָר ֵעה ּו ַאל ַּת ֲע ָבר ּב ֹו ְ ׂש ֵטה ֵמ ָע ָליו ַו ֲעב ֹור‬

‫שלמה חוזר אל הסכנות שארבו לדוד כבר בארמון של שאול‪ ,‬ומזכיר‬
‫את המסופר בספר שמואל א'‪ ,‬כיצד ניצל בזכות אוהבו הנאמן לו‬
‫יהונתן‪ ,‬כאשר יהונתן אמר לו ללכת בעקבות החץ‪ְ :‬ו ִה ֵּנה ֶאׁ ְש ַלח ֶאת‬
‫ַה ַּנ ַער ֵל ְך ְמ ָצא ֶאת ַה ִח ִּצים ִאם ָאמֹר אֹ ַמר ַל ַּנ ַער ִה ֵּנה ַה ִח ִּצים ִמ ְּמ ָך ָו ֵה ָּנה‬
‫ָק ֶח ּנ ּו ָובֹ ָאה ִּכי ׁ ָשל ֹום ְל ָך ְו ֵאין ָ ּד ָבר ַחי ְיהָוה‪ְ .‬ו ִאם ּ ֹכה אֹ ַמר ָל ֶע ֶלם ִה ֵּנה‬
‫ַה ִח ִּצים ִמ ְּמ ָך ָו ָה ְל ָאה ֵל ְך ִּכי ׁ ִש ַּל ֲח ָך ְיהָוה‪ .‬ולכן אומר‪ :‬ממך והלאה —‬

‫סטה מעליו ועבור‪.‬‬
‫פרעהו אל תעבור בו — פרע חובותיך לאנשי הארמון‪ ,‬אל תעבור‬
‫בטרקלין בלי שכולם קיבלו את המגיע להם‪ .‬אל תאשר דרך שיציעו‬
‫לך רשעים‪ ,‬ואל תעבור בה‪ .‬סטה מעליו ועבור — פנה מעל הדרך‬

‫ועבור בדרך אחרת שאתה בוטח בהולכים בה‪.‬‬

‫ִּכי לֹא ִיׁ ְשנ ּו ִאם לֹא ָיֵרע ּו ְו ִנ ְג ְז ָלה ׁ ְש ָנ ָתם ִאם לֹא ַי ְכׁ ִשיל ּו‬

‫שוב חוזר דוד בצוואתו אל ימיו המסוכנים בארמונו של שאול‪ ,‬כאשר‬
‫שנת המלך נגזלה‪ ,‬וביקש שדוד ינגן לפניו‪ ,‬ובסופו של דבר ניסה‬

‫להורגו‪.‬‬

‫ִּכי ָל ֲחמ ּו ֶל ֶחם ֶרׁ ַשע ְו ֵיין ֲח ָמ ִסים ִיׁ ְש ּת ּו‬

‫רבים מאנשי הארמון הגיעו לרום מעמדם בזכות היותם לוחמים נועזים‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬ובעצם‪ ,‬רשעותם היא שהעלתה אותם להיות המקורבים‬
‫ביותר למלכות‪ .‬הם הגיעו למעמדם לא בזכות אבות ולא בשל ייחוס‬
‫משפחתי נאצל‪ ,‬ועליהם נאמר‪ְ ,‬ו ֵיין ֲח ָמ ִסים ִיׁ ְש ּת ּו‪ .‬כל רכושם הוא גזל!‬
‫ולכן רבה קנאתם במלך ובמעמדו‪ ,‬שזה מה שחסר להם‪ .‬כמו הקנאה‬
‫שנתעוררה בשאול למראה הלוחם האמיץ דוד‪ ,‬שזכה לתהילה של‬

‫העם הקורא‪ :‬הכה שאול וגו'‪.‬‬

‫ְואַֹרח ַצ ִ ּדי ִקים ְּכא ֹור נֹ ַג ּה ה ֹו ֵל ְך ָוא ֹור ַעד ְנכ ֹון ַה ּי ֹום‬

‫זהה את הצדיקים האמיתיים‪ ,‬הנסתרים בחשכת הלילה בארמון‪,‬‬
‫שאורם בוקע לאט־לאט כאור הנוגה המבשר את היום החדש‪ .‬וזוהרם‬