Page 61 - 13322
P. 61

‫ה קפר | ‪61‬‬

                        ‫ְו ָל ָּמה ִתׁ ְש ֶּגה ְב ִני ְב ָזָרה ּו ְת ַח ֵּבק ֵחק ָנ ְכִר ָּיה‬

‫כאן מצטט שלמה את דוד‪ ,‬הפונה כאילו אל בנו הסורר אבשלום‪,‬‬
‫שנהג לשכב עם כל הנשים בהרמונו של אביו‪ ,‬ומנסה להניאו ממעשיו‬
‫בדרך השכנוע‪ .‬ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חיק נוכרייה? — למה‬
‫אתה מחפש דווקא את הנשים הזרות והנוכריות של אביך‪ ,‬ולא מוצא‬
‫אישה משלך? כאן יש משחק מילים בין "תשגה" במשמעות תגדל ובין‬
‫"תשגה"‪ ,‬תעשה שגיאות‪ ,‬האופייניות במיוחד לגיל הנעורים‪ .‬למה לך‬
‫אפילו לדמיין אהבה זרה ובילוי בחיק אישה נוכרייה‪ ,‬כאשר כל הטוב‬
‫והאהבה מחכים לך בבית? כל אלה — הכאה על חטא של שלמה עצמו‬

                                ‫על שיר השירים והעדפתו את קהלת‪.‬‬

                 ‫ִּכי נֹ ַכח ֵעי ֵני ְיהָוה ַ ּדְר ֵכי ִאיׁש ְו ָכל ַמ ְע ְּגלֹ ָתיו ְמ ַפ ֵּלס‬

‫המשך ההטפה של דוד לאבשלום‪ .‬עובר מדברי הפיתוי אל דברי‬
‫האזהרה‪ .‬ה' רואה הכול‪ ,‬גם את מחשבות הזימה שאינן מלוות‬
‫במעשים‪ ,‬וכל דרכיו של האדם מתנהלות נוכח עיני ה'‪ .‬והוא מעיד על‬
‫עצמו בתהלים‪ַּ :‬גם ַע ְב ְ ּד ָך ִנ ְז ָהר ָּב ֶהם ְּבׁ ָש ְמָרם ֵע ֶקב ָרב‪ְ ׁ .‬ש ִגיא ֹות ִמי ָי ִבין‬
‫ִמ ִּנ ְס ָּתר ֹות ַנ ֵּק ִני‪ .‬וכל מעגלותיו מפלס — מפלס שני דברים‪ :‬גם מאזן וגם‬
‫פורץ דרך חדשה‪ .‬וכאן מאזן את המחשבות הרעות והופכן לטובות‪.‬‬
‫ומפלס לפניו דרך חדשה שבעזרתה יוכל לנטוש את המעגל שבו הוא‬

                                              ‫סובב והולך שוב ושוב‪.‬‬

                ‫ַעו ֹונ ֹו ָתיו ִי ְל ְּכ ֻדנ ֹו ֶאת ָהָרׁ ָשע ּו ְב ַח ְב ֵלי ַח ָּטאת ֹו ִי ָּת ֵמ ְך‬

‫העוונות הנראים על ידי ה' בלבד הם שיפילו את הרשע בפח‪ .‬ילכדונו‬
‫— מרמז איך נלכד אבשלום בענפי האלה‪ .‬ילכדונו — ילכדו אותנו‪.‬‬
‫רק כשעבירות קטנות מצטברות‪ ,‬הן מתלכדות והופכות למעשה רשע‪.‬‬
‫מ ַלכדות ולוכדות‪ .‬וקשה לתקן את המעוות לאחר שהחטאים הופכים‬
‫לכבלים‪ ,‬ואין יכולת בידי החוטא לצאת לדרך חדשה כי דרך החטאת‬
‫היא משענתו בכל הליכותיו‪ .‬ככתוב בתהלים‪ִ ,‬מי (בכל זאת) ַי ֲע ֶלה ְב ַהר‬
‫ְיהָוה ּו ִמי ָיק ּום ִּב ְמק ֹום ָק ְדׁש ֹו? ְנ ִקי ַכ ַּפ ִים ּו ַבר ֵל ָבב ֲאׁ ֶשר ֹלא ָנ ָ ׂשא ַלׁ ָּשְוא‬

                                            ‫ַנ ְפׁ ִשי ְו ֹלא ִנׁ ְש ַּבע ְל ִמְר ָמה‪.‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66