Page 75 - 13322
P. 75

‫ז קפר | ‪75‬‬

                        ‫ְו ִה ֵּנה ִאׁ ָּשה ִל ְקָראת ֹו ׁ ִשית ז ֹו ָנה ּו ְנ ֻצַרת ֵלב‬

‫זאת צילה‪ ,‬שהיתה מצילה גברים מבדידותם‪ .‬היא חולפת בשוק‬
                                            ‫המתרוקן כאילו במקרה‪.‬‬

‫שית זונה — תשית לבה להיראות כפרוצה נצורת לב‪ ,‬שאטמה את‬
‫לבה כדי להתיר לעצמה לעשות מעשי תאוותה‪ .‬שגופה גובר על לבה‬

                                                              ‫הנצור‪.‬‬
‫לקראתו — לקרוא אותו‪ .‬קוראת לו בלי מילים‪ ,‬רק במבטה‬
‫ובלבושה‪ .‬רש"י אומר כי בכל מקום שנאמר "אישה זונה"‪ ,‬הכוונה‬

                                                ‫לפיתויי עבודה זרה‪.‬‬

                      ‫הֹ ִמ ָּיה ִהיא ְו ֹסָרֶרת ְּב ֵבי ָת ּה לֹא ִיׁ ְש ְּכנ ּו ַר ְג ֶלי ָה‬

‫הפתיינית שמה עין על למך המשוטט בגפו‪ .‬הומייה — משמיעה‬
‫באוזניו גרגור כשל יונה תמימה‪ .‬או הומייה — אישה המונית חסרת‬
‫נימוסים‪ .‬אפשר שנקראה הומייה‪ ,‬שהיתה כופרת בקיומו של האל‬
‫באומרה‪ :‬הומייה — הו‪ ,‬מי יה? מיהו אותו יה שינחה את מעשיי? ולכן‬

                                                 ‫נקראת פה נוכרייה‪.‬‬
‫סוררת — סרה מדרך הישר‪ .‬בבחינת אשת חיל מי אימצה — מי‬
‫אימץ את האישה הסוררת הזאת? למך בעלי! אישה הפוכה מזו‬
‫המתוארת בהמשך‪ ,‬בפסוקי ֵאׁ ֶשת ַח ִיל‪ִ ,‬מי ִי ְמ ָצא‪ ,‬שכל מלכותה בביתה‬
‫פנימה‪ ,‬הרי אשת השוק המתוארת פה אינה נמצאת לרגע בביתה‪ ,‬אלא‬

                                             ‫משרכת רגליה בחוצות‪.‬‬

                   ‫ַּפ ַעם ַּבח ּוץ ַּפ ַעם ָּבְרחֹב ֹות ְו ֵא ֶצל ָּכל ִּפ ָּנה ֶת ֱא ֹרב‬

‫פעם — צעד‪ .‬משרכת פעמיה‪ :‬צעד ראשון החוצה מביתה‪ ,‬וצעדיה‬
‫הבאים שיטוט ברחובות בחיפוש אחר הרפתקה מזדמנת‪ .‬מכינה מארב‬

              ‫מאחורי פינת בית‪ .‬כך מתארת אישה נבגדת את צרתה‪.‬‬

                    ‫ְו ֶה ֱח ִזי ָקה ּב ֹו ְו ָנׁ ְש ָקה ּל ֹו ֵה ֵע ָזה ָפ ֶני ָה ַו ּתֹא ַמר ל ֹו‪:‬‬
                           ‫ִז ְב ֵחי ׁ ְש ָל ִמים ָע ָלי ַה ּי ֹום ׁ ִש ַּל ְמ ִּתי ְנ ָדָרי‬

‫מתנפלת על הפתי התמים‪ ,‬הלמך‪ ,‬ומרעיפה עליו חיבוקים ונשיקות‪,‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80