Page 77 - 13322
P. 77
ז קפר | 77
ִּכי ֵאין ָה ִאיׁש ְּב ֵבית ֹו ָה ַל ְך ְּב ֶדֶר ְך ֵמָרח ֹוק
כאן מביאה עדה ,האישה הנבגדת ,את התירוצים שבעלה תירץ
בצאתו מן הבית .אינה אומרת "אישי" ,אלא "האיש" — מאשרת
מה שנאמר לעיל "נצורת לב" ,מקשיחה את לבבה וחושבת איך
תנקום בו.
ְצר ֹור ַה ֶּכ ֶסף ָל ַקח ְּב ָיד ֹו ְלי ֹום ַה ֵּכ ֶסא ָי ֹבא ֵבית ֹו
שוב לגלוג על מה שנאמר בשיר השירים :צרור המור הופך לצרור
הכסף.
ליום הכיסא יבוא ביתו — זה מה שסיפר לי ,לאשתו הנאמנה,
והבטיח כי ישוב הביתה בין כסא־כסה לעשור .כלומר אחרי ראש
השנה .לקח איתו את הכסף כדי לעשות מסחר לכאורה ,אך אני יודעת
כי לקח זאת כדי לשלם אתנן לזאת שתמצא חן בעיניו .וכך מובטח לנו
שלא ישוב הביתה אלא במועד שקבע לעצמו.
ִה ַּט ּת ּו ְּב ֹרב ִל ְק ָח ּה ְּב ֵח ֶלק ְ ׂש ָפ ֶתי ָה ַּת ִ ּדי ֶח ּנ ּו
הטתו ברוב לקחה — מטה את לבו מדרך הישר ומלמדת אותו לקח,
מהי דרכו של עולם.
בחלק שפתיה תדיחנו — משרבבת חלק משפתיה להראותו מה
מצפה לו.
תדיחנו — לשון הדחה ,ניקיון ,שמנקה את מצפונו בלשונה
החלקלקה .גם מדיחה אותו מדרך הישר ,וגם מדיחה את מצפונו
מתחושת החטא.
ה ֹו ֵל ְך ַא ֲחֶרי ָה ִּפ ְת ֹאם ְּכׁש ֹור ֶאל ָט ַבח ָיב ֹוא ּו ְכ ֶע ֶכס ֶאל מ ּו ַסר ֱאִויל
פתאום — אין הכוונה להולך אחריה לפתע כאילו נפתע ממה שקורה,
שהרי עשתה הכול כדי למשוך אותו ,אלא פתאום מלשון פתאים,
תמים כמו השור ההולך לשחיטה.
וכעכס — מעכסת ברגליה (וברגליהן תעכסנה) בהילוך מפתה,
המכוון אל יצר הרע של הפתי.
