Page 81 - 13322
P. 81
ח קרפ | 81
ֲהלֹא ָח ְכ ָמה ִת ְקָרא ּו ְתב ּו ָנה ִּת ֵּתן ק ֹו ָל ּה
המספר ,שלמה המלך ,רותם את סיפור האישה המשרכת דרכיה ומפתה
את הגברים אל סיפור האישה שהיתה קורבן של יצרי הגברים .הלא
חוכמה תקרא — החוכמה מקורה אלוהי ,ולכן "תקרא" את אותיות
הקודש בלי קול ,כי סייג לחוכמה שתיקה.
ותבונה — שמבין האדם מעצמו .תיתן קולה — תפרסם עצמה בקול
גדול .במילים אלה מצהיר שלמה כי הוא הולך לפתוח במסע מוסרי
חדש ,ולספר סיפור הידוע לכולם ,אך אולי לא נלמד ממנו הלקח
הראוי ,סיפור פילגש בגבעה.
ְּב ֹראׁש ְמר ֹו ִמים ֲע ֵלי ָדֶר ְך ֵּבית ְנ ִתיב ֹות ִנ ָּצ ָבה
ממש כמו מספר סיפורים מנוסה הוא פותח את הסיפור בתיאור הנוף
המוכר לכל אחד :בראש מרומים עלי דרך ,בית נתיבות ניצבה .בזאת
הוא פותח את הסיפור על הפילגש ,היוצאת מביתה בבית לחם יהודה
עם בעלה ,ופניהם הביתה .היישוב הראשון שלידו הם עוברים הוא
ירושלים .בראש מרומים — מקומה של ירושלים בראש ההרים ,בית
נתיבות ניצבה — שוכנת על אם הדרך .ואפשר שבאומרו "מרומים"
מתכוון ליישוב רמה שבהמשך הדרך ,או ליישוב גבעה .זה הרקע
הגיאוגרפי למעשה הנורא שאני הולך לספר לכם .החוכמה והתבונה
על אם הדרך מכריחות אותך להחליט לאן פניך מועדות ,והצטלבותן
נראית כמראה חרב ,כשהדרך הרחבה היא הלהב של אותה חרב,
והנתיב הקצר הוא הניצב שלה .אפשר שצריך להיות קרי :בין נתיבות
ניצב ּה.
ְל ַיד ׁ ְש ָעִרים ְל ִפי ָקֶרת ְמב ֹוא ְפ ָת ִחים ָּת ֹר ָּנה
האיש ופילגשו עברו בדרכם בשערי עיר היבוסי ,היא ירושלים ,שהיתה
כבר אז קרת גדולה יחסית ,אך לא רצו ללון בה משום שכל תושביה
היבוסים היו עובדי עבודה זרה.
מבוא פתחים תרונה — כבר מהצצה אל פתח העיר ראו אנשים
רוקדים סביב הפסילים שלהם ,והחליטו להמשיך בדרך עד רמה או
