Page 124 - VOL-2

‫ספר חפץ חיים‬
‫הלכות איסורי לשון הרע‬

‫כלל ג ‪ -‬הלכה ו‬

‫באר מים חיים‬
‫(ו) דאפילו‪ .‬הוא גמרא בערכין (ט"ז ע"א) לא קשיא‬
‫הא דאהנו מעשיו וכו' אהנו מעשיו אתי נגעים‬
‫עליה‪ ,‬לא אהנו מעשיו מעיל מכפר‪ ,‬הרי דצריך‬
‫מעיל לזה‪ ,‬ועי"ש ברש"י שפירש אהנו מעשיו‬
‫שנתקוטטו על ידו‪ .‬הוא פירש הדבר ברכילות וגם‬
‫בלשון הרע שייך אהנו מעשיו‪ ,‬כגון שנתבזה פלוני‬
‫על ידי זה בעיני השומעים או אפילו אם לא ראינו‬
‫ממש שנתבזה בעיני השומעים‪ ,‬אך זה ראינו שקבלו‬
‫השומעים את הדבר‪ ,‬וגם הם התחילו לדבר עליו‬
‫שאין הדין עמו בענין פלוני‪ ,‬כמו שאמר המספר‬
‫עליו‪ ,‬וזה הוא לאות גמור שאהני מעשה המספר‪.‬‬

‫ובזה יוסר קושית הגאון ר' ישעיה פיק שהקשה‬
‫בבאורו על השאילתות לפי תירוץ הגמרא הא‬
‫דאהנו וכו' אמאי נענשה מרים בצרעת הרי לא‬
‫היתה קטטה על‪-‬ידה‪ ,‬וזה אינו‪ ,‬דלא בעינן קטטה‬
‫רק ברכילות ששם רצון הרוכל הוא כדי לעורר‬
‫מדנים בין שניהם‪ .‬מה שאין כן בענין לשון הרע‬
‫רצון המספר הוא שיועיל סיפורו לענין שיסכים‬
‫חבירו לדבריו‪ ,‬וידבר גם הוא עליו‪ ,‬ובודאי כל‬
‫שראינו שדבריו פעלו כל כך בפני השומעים עד‬
‫שגם הם התחילו לדבר עליו‪ ,‬מיקרי אהנו מעשיו‪.‬‬
‫ואם‪-‬כן במרים מצינו ותדבר מרים ואהרן במשה‪,‬‬

‫‪7 Please see Book 2 of Sefer Shemirat HaLashon, perashat Korach in the‬‬
‫‪Hagahah, which illustrates the concept of Lashon Hara as an action that‬‬
‫‪results in an outcome.‬‬

‫‪114‬‬
‫‪volume 2‬‬