Page 132 - VOL-2
P. 132

‫ספר חפץ חיים‬
            ‫הלכות איסורי לשון הרע‬

                      ‫כלל ג ‪ -‬הלכה ז‬

‫אלהים וכו' פשוט דמקורו הוא מברכות (י"ט ע"א)‬
                ‫אם ראית וכו'‪.‬‬

‫(ט) והוא נכנס בכלל מאמרו יתברך‪ .‬ר' יונה‬
‫בשערי תשובה כתב וזה לשונו והוא מצות עשה מן‬
‫התורה שנאמר בצדק תשפוט עמיתך‪ .‬ודברינו הם‬
‫מהסמ"ג והסמ"ק שכתבו שדבר זה נכלל במצות‬
‫עשה דבצדק תשפוט עמיתך‪ .‬וכן כתב הרמב"ם בס'‬
‫המצות מצות עשה קע"ז וזה לשונו ובכללה גם‬
‫כן שיתחייב שידין את חבירו לכף זכות לא יפרש‬
‫מעשיו ודבריו אלא לטוב‪ .‬ועל כל פנים לכולי‬

    ‫עלמא חיוב גמור הוא ולא מדה בעלמא‪.‬‬

‫(י) נכון מאד‪ .‬ז"ל רבינו יונה‪ ,‬יהיה הדבר אצלך‬
       ‫כמו ספק ואל תכריעהו לכף חוב‪.‬‬

‫ונראה לי שכוונתו למדה טובה בעלמא ולא מצד‬
        ‫הדין‪ ,‬ובזה יתורצו כמה ענינים‪.‬‬

‫א) בבבא מציעא (דף ע"ה ע"ב) המלוה לחבירו שלא‬
‫בעדים וכו' וריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו‬
‫שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק‬
‫עתק ופירש"י כשתובעו וזה כופר הכל מקללין‬
‫אותו ואומרים שהוא דובר על צדיק עתק וכו' ואחר‬
‫כך מייתי הגמרא גם כן דרבינא לא רצה להלוות‬
‫לרב אשי משום האי טעמא דגורם קללה לעצמו‪,‬‬

‫ולכאורה יפלא מאד דלמה יהיה מותר לאנשים‬
‫דעלמא לקלל מטעם ספק את המלוה‪ ,‬פן האמת‬

      ‫אתו והלוה הוא הרשע שכופר בחנם‬

                                                 ‫‪122‬‬
                                              ‫‪volume 2‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137