Page 111 - 26316
P. 111

‫י קפר | ‪111‬‬

‫ושנות רשעים תקצורנה — האם ייתכן כי היראים מחשבים את‬
‫קצם בימים‪ ,‬והרשעים מחשבים את קצם בשנים? יש מצב‪ .‬כי הצדיקים‬
‫יודעים שיום אחד אצל הקב"ה הוא אלף שנה‪ ,‬וכך מפרשים כי יאריכו‬
‫ימים‪ ,‬ואילו הרשעים מאמינים כי יאריכו ימים כאשר יתגשם הפסוק‬
‫מספר ישעיהו‪ִ :‬אם ִי ְהי ּו ֲח ָט ֵאי ֶכם ַּכׁ ָּש ִנים ַּכׁ ֶּש ֶלג ַי ְל ִּבינ ּו‪ .‬רק כאשר מספר‬
‫החטאים שביצעו יהיה כמספר השנים שיחיו — ייסלח להם‪ .‬לכן אצלם‬
‫אינסוף חטאים פירושו אינסוף שנים‪ .‬ומדוע נאמר‪ :‬ושנות רשעים‬
‫תקצורנה‪ .‬ולא תקצרנה? כי מי שיבוא לקחתם מהעולם הזה יבוא עם‬

                                                        ‫חרמש בידו‪.‬‬

                   ‫ּת ֹו ֶח ֶלת ַצ ִ ּדי ִקים ִ ׂש ְמ ָחה ְו ִת ְקַות ְרׁ ָש ִעים ּ ֹתא ֵבד‬

‫זו הקשת שהופיעה לאחר המבול‪ ,‬שהביאה שמחה ללב הצדיקים‪,‬‬
‫צאצאיו של נוח‪ ,‬שהאמינו כי לא יהיה שוב מבול‪ ,‬ותקוות רשעים‬
‫תאבד — הרשעים שקיוו כי הקשת תשמש אותם לירי חצים ולהרג‬
‫אנשים‪ ,‬ובן־רגע אבדה תקוותם כאשר העננים נעלמו והקשת לא‬
‫נראתה עוד‪ .‬הצדיקים מייחלים לשמחה‪ ,‬והרשעים מייחלים לתקווה‪.‬‬
‫כל אחד מצפה למה שחסר לו‪ .‬כי חיי הצדיקים מלווים בעצב מתמיד‬
‫על העוולות שהם רואים בעולם ועל קוצר ידם להושיע‪ .‬ואילו‬
‫הרשעים יודעים כי למרות חייהם הטובים בעולם הזה‪ ,‬אין להם תקווה‬
‫לעולם הבא‪ .‬יתרונו של הצדיק על הרשע הוא הידיעה כי אם הצדיק‬
‫גוזר‪ ,‬הקב"ה מקיים‪ .‬ולכן יש לו תוחלת של שמחה‪ ,‬ואילו תוחלתו של‬

                                      ‫הרשע בכל מקרה לא תתקיים‪.‬‬

                        ‫ָמע ֹוז ַל ּתֹם ֶ ּדֶר ְך ְיהָוה ּו ְמ ִח ָּתה ְל ֹפ ֲע ֵלי ָאֶון‬

‫מעוז ומחיתה הם שני הפכים‪ :‬מעוז הוא מבצר איתן‪ ,‬ומחיתה היא‬
‫מבצר שנמחתה צורתו ונמחה מעל פני האדמה‪ .‬מעוז לתום דרך ה'‬
‫— דרך ה' הרי היא מבצר לתמימים ההולכים בה‪ ,‬ובה בשעה היא‬
‫מוקש וחורבן לרשעים ולעושי עוולות‪ .‬כי הקב"ה משלם לכל אחד את‬
‫גמולו‪ .‬מכאן נבין כי פועלי אוון — אינם רשעים היוזמים מעשי רוע‬
‫שהמציאו בלבם‪ ,‬אלא הם פועלים בשירותו של מישהו‪ .‬פועל הוא אדם‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116