Page 118 - 26316
P. 118
118יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|
אונים — אלה בניו ,שנאמר בבראשיתְ :רא ּו ֵבן ְּבכִֹרי ַא ָּתה ּכֹ ִחי
ְוֵראׁ ִשית א ֹו ִני.
ותוחלת אונים אבדה — תקוות בניו לרשת את רכושו תאבד גם
היא ,כי בדרך כלל הוא חייב הכול לחבר מרעיו .ומה בין תוחלת
לתקווה? תוחלת היא אמונתו של אדם שהדבר יחול :יקרה .תקווה,
לעומת זאת ,היא כמו מקווה מים ,שאחרי הגשם כולו מלא ובסוף
הקיץ אינו קיים .לכן התוחלת חזקה מן התקווה .ועדיף המייחל על
המקווה.
ַצ ִ ּדיק ִמ ָּצָרה ֶנ ֱח ָלץ ַו ָּיבֹא ָרׁ ָשע ַּת ְח ָּתיו
זה רמז עדין לדיברַּ :כ ֵּבד ֶאת ָא ִבי ָך ְו ֶאת ִא ֶּמ ָך ְל ַמ ַען ַי ֲאִרכ ּון ָי ֶמי ָך ַעל
ָה ֲא ָד ָמה ֲאׁ ֶשר ְיהָוה ֱא ֹל ֶהי ָך נֹ ֵתן ָל ְך .כאשר הצדיק הוא יעקב ,והבן אשר
לא כיבד את אביו ואמו הוא ראובן.
צרה היא אישה שנייה שאדם לוקח לו אם אשתו הראשונה לא
הביאה לו בנים זכרים .והצרה בסיפור זה היא בלהה .יעקב יצא ממיטתה
של בלהה ,צרתה של אשתו ,ועל כך נאמר :צדיק מצרה נחלץ .ויבוא
רשע תחתיו — זה ראובן שנכנס מיד אחריו אל אוהלה ושכב איתה.
ובגלל מעשהו המרושע לקח ממנו יעקב את הבכורה והעבירה ליוסף,
שקיבל שתי נחלות בארץ ,נחלת מנשה ונחלת אפרים .לכן נאמר בספר
דבריםַ :על ָה ֲא ָד ָמה ֲאׁ ֶשר ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך ֹנ ֵתן ָל ְך .ולראובן לא סלח ,והזכיר
לו בברכתו בספר בראשיתָ :אז ִח ַּל ְל ָּת ְיצ ּו ִעי ָע ָלה ,ויש משערים שהדבר
נאמר דווקא על ישמעאל שנחלץ ,יצא מחלציו ,של הצדיק אברהם
ונולד לצרה ,זו הגר .והיה רשע מרושעָ ,יד ֹו ַב ּכֹל ְו ַיד ּ ֹכל ּב ֹו.
ְּב ֶפה ָח ֵנף ַיׁ ְש ִחת ֵר ֵעה ּו ּו ְב ַד ַעת ַצ ִ ּדי ִקים ֵי ָח ֵלצ ּו
שובֹ :לא ַת ֲע ֶנה ְבֵר ֲע ָך ֵעד ׁ ָש ֶקר .חוזר על הדיבר הזה כדי לחזק את
חשיבותו ומביא דוגמה נוספת .המעיד עדות שקר על רעהו בפה חנף,
ישחית רעהו — יפיל את רעהו לבור שחת .כי החנופה גורמת לאדם
להרגיש כי הוא נעלה על בני אדם אחרים והם נוטרים לו על כך ,ובכך
כרה לעצמו בור שחת שבו ייפול.
