Page 17 - 26316
P. 17

‫א קפר | ‪17‬‬

                     ‫ׁ ְש ַמע ְּב ִני מ ּו ַסר ָא ִבי ָך ְו ַאל ִּת ּ ֹטׁש ּת ֹוַרת ִא ֶּמ ָך‬

‫שלמה ממשיך בעניין הציות לאביך‪ ,‬גם אביך שבשמים וגם אביך בשר‬
‫ודם‪" .‬שמע בני מוסר אביך"‪ ,‬וכנגד זאת מוסיף מיד‪" :‬ואל תיטוש‬
‫תורת אמך" — זו חוה שלימדה אותנו כי יש להתנסות בכל דבר בלי‬
‫פחד‪ .‬מוסר — דבר שנמסר‪ ,‬מלשון מסירה‪ ,‬שהאב מוסר לבניו את‬
‫מה שלמד מאביו ומרבותיו על יחסים שבין אדם לחברו‪ .‬אך מוסר‬
‫הוא גם מעטה שמו ָסר מעיני הילד כדי שהאמת תתגלה לו‪ .‬תורת‬
‫אמך היא חוכמת החיים שהאישה מעניקה לבניה‪ ,‬המבוססת על מגע‬
‫יומיומי עם העולם הזה והליכותיו‪ ,‬ובעזרתה מוסר מסווה המסתורין‪.‬‬
‫המילה "תורה" במקום זה אין פירושה "תורת משה" דווקא‪ ,‬אלא כל‬
‫דבר שאדם לומד‪ .‬והיום יש לנו תורת הרפואה ותורת הבישול ותורת‬
‫האבולוציה‪ .‬וכל תורה מגיע תורה‪ .‬ולכן על מוסר אביך נאמר שמע אך‬
‫לא נאמר עשה‪ ,‬ומה ששמעת עלול אתה לשכוח‪ ,‬אך את תורת החיים‬

                                ‫שקיבלת מאמך — אל תיטוש לעולם‪.‬‬

                       ‫ִּכי ִלְו ַית ֵחן ֵהם ְלרֹאׁ ֶש ָך ַו ֲע ָנ ִקים ְל ַגְר ְּג ֹר ֶתי ָך‬

‫שלמה משחק עם כפל המשמעות שבין הגרוגרת ובין הגרגרת‪ .‬גרוגרת‬
‫היא תאנה מיובשת‪ ,‬וכאן היא אזכור ברמז לעץ התאנה שהיה בגן‬
‫העדן‪ ,‬ושממנו קטפו אדם וחוה את עלי התאנה שבהם התכסו‪ .‬לוויית‬
‫חן לראשך‪ ,‬ראשך — לשון נקייה לומר מה באמת כיסו עלי התאנה‪.‬‬
‫אך גרגרת היא פיקת הגרון המכסה את תיבת הקול‪ .‬הקול — הדיבור‬
‫— הוא המצמיח ענקים באמת‪ .‬זה מה שמעניקה תורת אמך‪ .‬ענקים‬

                                                         ‫לגרגרותיך‪.‬‬

                               ‫ְּב ִני ִאם ְי ַפ ּת ּו ָך ַח ָּט ִאים ַאל ּ ֹת ֵבא‬

‫מוסר ההשכל שמציע שלמה המלך על שני הפיתויים הראשונים בספר‬
‫בראשית‪ :‬הפיתוי של חוה על ידי הנחש והפיתוי של קין שפיתה את‬
‫הבל לצאת לשדה‪ .‬אל תובא — צריך להיות אל תאבה‪ ,‬שמשמעו אל‬
‫תתרצה להם‪ ,‬אך כתוב "אל תבא" ומנוקד "אל תובא"‪ .‬וכאן לפנינו‬
‫שתי משמעויות‪ .‬כי התיבה "חטאים" יש לה שני פירושים‪ :‬הראשון‪,‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22