Page 237 - 26316
P. 237
כ קפר | 237
ָה ֶע ְזִרי .הנמשל :יש מי שצובר תכשיטים יקרי ערך ,ויש מי שצובר
דעת וחוכמה.
וכלי יקר שפתי דעת — והכלי היקר ביותר שלו הוא שפתיו
המפיקות פנינים ומרגליות.
ְל ַקח ִּב ְגד ֹו ִּכי ָעַרב ָזר ּו ְב ַעד ָנ ְכִר ָּיה ַח ְב ֵלה ּו
בגדו מלשון הבגידה שלו .לקח בגדו כי ערב זר — הלקח מהבגידה של
יושבי הארץ הוא כי ערב ,יוצאי ערב הערבים ,הם זרים לארץ ישראל.
חבלהו — הכה בו ,חבול בו .או כמו שאומר המלאךֶ :א ְה ֶיה ִע ָּמ ְך
ְו ִה ִּכי ָת ֶאת ִמ ְד ָין ְּכ ִאיׁש ֶא ָחד.
ובעד נוכרייה חבלהו — ובגלל שבאו מארץ נוכרייה לכבוש את
ארצנו ,עלינו להכות בהם חזק.
וכן חבלהו — תן לו חבל ארץ אחר למושבו.
ָעֵרב ָל ִאיׁש ֶל ֶחם ׁ ָש ֶקר ְו ַא ַחר ִי ָּמ ֵלא ִפיה ּו ָח ָצץ
שלמה רומז כי גדעון ,לפני שהכין עצמו למלחמה בגויים ,יצא למלחמה
בעובדי האלילים שבקרב בני עמו .הוא ניתץ את מזבחותיהם והפכם
לחצץַ .ו ַּיׁ ְש ִּכימ ּו ַא ְנׁ ֵשי ָה ִעיר ַּב ּבֹ ֶקר ְו ִה ֵּנה ֻנ ַּתץ ִמ ְז ַּבח ַה ַּב ַעל ְו ָה ֲאׁ ֵשָרה
ֲאׁ ֶשר ָע ָליו ּכָֹר ָתה .ערב לאיש לחם שקר — בני ערב הביאו מן המדבר
לחם שקר .מי שהשקר הוא לחם חוקו וערב לחכו ,סופו שיאכל חצץ.
ומהו חצץ? שחוצץ בין הלב לשפתיים ,כלומר הפה ,שהופך חוכמת
אמת היוצאת מן הלב לדברי שקר היוצאים מן השפתיים .באומרו:
ואחר יימלא פיהו חצץ ,מתחבר שלמה אל ציפיית אביו דוד במזמור
"שיר המעלות" בתהליםָ :אז ִי ָּמ ֵלא ְ ׂשח ֹוק ִּפינ ּו ּו ְלׁש ֹו ֵננ ּו ִר ָּנה ָאז יֹא ְמר ּו
ַב ּג ֹו ִים ִה ְג ִ ּדיל ְיהָוה ַל ֲע ׂש ֹות ִעם ֵא ֶּלה .וכך חצץ בינינו ובין הגויים ,ויצא
חוצץ נגדם.
ַמ ֲחׁ ָשב ֹות ְּב ֵע ָצה ִת ּכ ֹון ּו ְב ַת ְח ֻּבל ֹות ֲע ֵ ׂשה ִמ ְל ָח ָמה
לאחר שטיהר את העם ,מתחיל גדעון לחבל תחבולות לקראת
המלחמה הגדולה הצפויה לו .המלחמה נגד כובשי הארץ המדיינים.
