Page 240 - 26316
P. 240

‫‪ 240‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                    ‫ּת ֹו ֲע ַבת ְיהָוה ֶא ֶבן ָו ָא ֶבן ּומֹא ְז ֵני ִמְר ָמה לֹא ט ֹוב‬

‫מי שחושב שיזרוק אבנים על מחנה האויב וכך ייצור מאזן אימה‪,‬‬
       ‫מרמה את עצמו‪ .‬וזה לא טוב‪ .‬מלחמה מנצחים רק בתחבולות‪.‬‬

                         ‫ֵמ ְיהָוה ִמ ְצ ֲע ֵדי ָג ֶבר ְו ָא ָדם ַמה ָּי ִבין ַ ּדְר ּכ ֹו‬

‫תוכניתו של גדעון‪ :‬הלוחם שאני אבחר יהיה רק גבר שצועד‬
‫בדרך ה'‪ .‬לא אדם שאינו מבין את דרכו ונסחף אחרי ההמון‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫גדעון מיין את לוחמיו על פי מבחן השתייה‪ .‬התיר לעשרת אלפים‬
‫הלוחמים שהתגייסו למחנהו לרדת לשתות מים במעיין חרוד‪.‬‬
‫כל אלה שכרעו על ברכיהם ושתו ישר מן המעיין‪ ,‬הבין גדעון‬
‫כי היו רגילים לכרוע ברך באותה צורה לפני אליליהם‪ ,‬ואותם‬
‫שילח הביתה‪ .‬הוא השאיר צבא קטן של שלוש מאות איש שאספו‬
‫את המים בכפות ידיהם וליקקום כמו כלבים‪ַ .‬ו ּיֹא ֶמר ְיה ָוה‪ִּ ...‬ב ׁ ְש ֹל ׁש‬
‫ֵמא ֹות ָה ִאי ׁש ַה ֲמ ַל ְק ִקים א ֹו ׁ ִשי ַע ֶא ְת ֶכם‪ .‬על כן נקרא שמו גדעון‪,‬‬
‫שנשא בתוך שמו את המצווה הנזכרת בספר דברים‪ּ :‬ו ְפ ִסי ֵלי ֱא ֹל ֵהי ֶהם‬

                                                            ‫ְּת ַג ֵ ּדע ּון‪.‬‬

                       ‫מ ֹו ֵקׁש ָא ָדם ָי ַלע ֹק ֶדׁש ְו ַא ַחר ְנ ָדִרים ְל ַב ֵּקר‬

‫ילע קודש — גם הצורה שבה אדם מכניס ללועו מים מעידה על היותו‬
                     ‫מאמין ויכולה להיות מוקש בדרכו לצבא גדעון‪.‬‬

‫ואחר נדרים לבקר — רק כך יגשים אלוהים את מה שנדר המלאך‬
‫בשופטים‪ֶ :‬א ְה ֶיה ִע ָּמ ְך ְו ִה ִּכי ָת ֶאת ִמ ְד ָין‪ .‬אהיה הוא שמו של הקב"ה‪ ,‬כפי‬
‫שהשיב לשאלת משה בספר שמות ואמר‪ֶ :‬א ְה ֶיה ֲאׁ ֶשר ֶא ְה ֶיה‪ .‬הנמשל‪:‬‬
‫ואחר נדרים לבקר — מוקש אדם ילע קודש — ילע‪ ,‬שהוציא מלועו‬
‫התחייבות לתרום לקודש‪ ,‬ואל יראה בכך מוקש הניצב בדרכו‪ ,‬אלא‬
‫ימלא התחייבותו ברצון‪ .‬הפועל ילע הוא היפוך מילת הנדר "עלי"‪,‬‬
‫שפירושה שלקח עליו להקריב וחייב למלא‪ .‬ואחר נדרים לבקר — גם‬
‫אם נדר לבקר‪ ,‬כלומר להקריב אחד מן הבקר‪ ,‬ולא מן העופות או מן‬

                                           ‫הצאן‪ ,‬עליו לעמוד בנדרו‪.‬‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245