Page 242 - 26316
P. 242
242יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|
ע ֹוֵרב ְּבצ ּור ע ֹוֵרב ְו ֶאת ְז ֵאב ָהְרג ּו ְב ֶי ֶקב ְז ֵאב .ואכן ,עשו להם חסד של
אמת לאחר מותם וקראו למקומות הריגתם על שמם :צור עורב ויקב
זאב .הנמשל :החסד והאמת מצרים את צעדיו של המלך ,שהיה מעדיף
להשקיע כספו בפאר ובהדר המלכות ובחיזוק הצבא ,ולא בגמילות
חסדים לעניים .וסעד בחסד כיסאו — הסעד שהמלך מגיש לעניים
הוא מעשה חסד ,ולא חובה המוטלת על המלך ,וכפי שאדם מתפלל
שהמלך יפתח את ידו לנזקקים בממלכתו ,כך ביתר שאת הוא מתפלל
למלך מלכי המלכים שיעשה זאת.
ִּת ְפ ֶאֶרת ַּבח ּוִרים ּכֹ ָחם ַו ֲה ַדר ְז ֵק ִנים ֵ ׂשי ָבה
הבחורים הלוחמנים של שבט אפרים ,שנענו לקריאתו של גדעון,
תפסו את מעברות הירדן ואחרי שהרגו את עורב ואת זאב ,כרתו את
ראשיהם .שהרי תפארת בחורים כוחם — בכך יוכלו להתפאר בכוחם,
והם לא היססו לכרות את ראשי שני הבכירים הללו ,וכך גרמו שלא
יגיעו להדר ה ִזקנה ולשיבה.
יש להבדיל בין תפארת והדר ובין כבוד .התפארת וההדר חיצוניים
לאדם ,ואילו הכבוד בא מבפנים.
תפארת בחורים כוחם — תפארת הבחורים היא חוסנם הטבעי,
שזכו בו מעצם היותם צעירים .לעומת זאת ,הדר הזקנים אינו בא
מתוכם ,אלא מוענק להם על ידי הסובבים ולכן נאמר בספר ויקרא:
ְו ָה ַדְר ָּת ְּפ ֵני ָז ֵקן — הענק לו אתה את ההדר המגיע לו .והדר זקנים שיבה
— שיבה אל הכבוד והתפארת של ימי עברו.
ַח ֻּבר ֹות ֶּפ ַצע ַּת ְמר ּוק ְּבָרע ּו ַמ ּכ ֹות ַח ְדֵרי ָב ֶטן
כאן מגלה גדעון את הצלקות שהותיר בכבודם של השבטים שלא
נקראו לדגל ,ובראשם שבט אפרים ,שבו פגע עד חדרי הבטן ,עד
הקר ַביים הקר ִביים שלהם .לכל שבט היתה גאוות יחידה על המלחמות
שבהן לקח חלק .כדי להעלים את החבורות השבטיות האלה ,גדעון
מורח עליהן תמרוק ,שאינו מרפא את הפגיעה אך מבשם את ריחה.
הוא מטיל על שבט אפרים תפקיד חשוב :לפגוע בבטן הרכה של צבא
