Page 319 - 26316

‫זכ קרפ | ‪319‬‬

‫אדון שנותן להם נדבה‪ ,‬אומרים עליו‪" :‬איזה מתוק"‪ .‬מרוב שנפשם‬
‫רעבה לפת לחם‪.‬‬

‫ְּכ ִצ ּפ ֹור נ ֹו ֶד ֶדת ִמן ִק ָּנ ּה ֵּכן ִאיׁש נ ֹו ֵדד ִמ ְּמק ֹומ ֹו‬

‫אלה דברי יהונתן אל שאול‪ .‬כציפור נודדת מן קנה — מתאר לפניו‬
‫את גורלו המר של דוד הנודד מעיר לעיר ומכפר לכפר‪ .‬ומתחנן לפניו‬
‫(שמואל א׳‪ ,‬יט) להחזיר את הציפור הנודדת אל הקן‪ַ .‬אל ֶי ֱח ָטא ַה ֶּמ ֶל ְך‬
‫ְּב ַע ְב ּד ֹו ְב ָדִוד ִּכי ל ֹוא ָח ָטא ָל ְך ְו ִכי ַמ ֲע ָ ׂשיו ט ֹוב ְל ָך ְמ ֹאד‪ .‬ואכן‪ ,‬נעתרות‬
‫נשיקות שונא‪ ,‬שאול נעתר לבקשה‪ַ .‬ו ִּיׁ ְש ַמע ׁ ָשא ּול ְּבק ֹול ְיה ֹו ָנ ָתן ַו ִּיׁ ָּש ַבע‬
‫ׁ ָשא ּול ַחי ְיהָוה ִאם י ּו ָמת‪ .‬הנמשל מחיי הציפורים עצמן‪ :‬הציפור נמצאת‬
‫בקנה רק כאשר היא מטילה ביצים‪ ,‬וכאשר בוקעים הגוזלים וזקוקים‬
‫למזון שאמא תביא להם‪ .‬בשאר ימות השנה הציפור אינה שוהה בקן‬
‫שבנתה לה‪ ,‬אלא על ענפי העצים‪ .‬כן איש נודד ממקומו — ואכן‪,‬‬
‫יש אנשים שלאחר שהביאו לעולם שניים או שלושה ילדים‪ ,‬נוהגים‬

‫כציפור ועוזבים את הקן ואת הגוזלים ונודדים למקום אחר‪.‬‬

‫ׁ ֶש ֶמן ּו ְק ֹטֶרת ְי ַ ׂש ַּמח ֵלב ּו ֶמ ֶתק ֵר ֵעה ּו ֵמ ֲע ַצת ָנ ֶפׁש‬

‫דברי יהונתן נפלו כשמן וקטורת על לב המלך ועוררו את חמלתו‪.‬‬
‫ומתק רעהו מעצת נפש — והיה מאושר לראות את המתק שבו‬
‫דיבר בנו על רעהו הטוב‪ ,‬וידע המלך כי עצתו של יונתן באה מעצת‬
‫נפש — מעמקי הנפש‪ .‬הלב הרך של העץ נקרא עצה‪ .‬ועצת נפש היא‬
‫הליבה של הנשמה‪ .‬הנמשל מחיי הכוהנים ששירתו בקודש‪ :‬שמן‬
‫וקטורת שימשו את עבודת הקודש של הכוהנים‪ ,‬ולכן שימחו את לב‬

‫המקריבים ביודעם שקורבנם יתקבל‪.‬‬
‫ומתק רעהו מעצת נפש — חבר שאיתו אתה ממתיק סוד עדיף על‬
‫עצת נפש‪ ,‬העצה שנפשך יועצת לך בינך לבינך‪ .‬בניו של אהרון הכוהן‬
‫היו בטוחים כי השמן והקטורת ישמחו את אלוהים במשכן‪ ,‬והעדיפו‬
‫את המתיקות שהרעיפו זה על זה על פני עצת הנפש שהיתה שונה‬

‫לחלוטין‪.‬‬