Page 113 - 27122
P. 113

‫‪12‬‬

‫פיפ התנועעה בעצבנות מתחת לשולחן בתקווה שקארה עסוקה מדי‬
‫בקשקושים ולא תשים לב‪ .‬זאת היתה הפעם הראשונה בחייהן שפיפ‬
‫נאלצה להסתיר ממנה משהו‪ ,‬והמתח משך כמו בובת חוטים בידיה של‬

                                               ‫פיפ ובקשר שבבטנה‪.‬‬
‫פיפ באה לבקר אחרי הלימודים‪ ,‬ביום השלישי לחזרתם מהחופשה‪,‬‬
‫כשהמורים הפסיקו לדבר על מה שהם עומדים ללמד והתחילו ללמד‬
‫ממש‪ .‬הן ישבו במטבח של משפחת וורד וכאילו עשו שיעורי בית‪,‬‬

        ‫אבל למעשה קארה הלכה והתפרקה עד למשבר קיומי ממש‪.‬‬
‫"אז אמרתי לו שאני עוד לא יודעת מה אני רוצה ללמוד‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬בטח לא איפה‪ .‬והוא כל הזמן אומר 'השעון מתקתק‪,‬‬

        ‫קארה'‪ ,‬וזה מלחיץ אותי‪ .‬כבר היתה לך השיחה עם ההורים?"‬
‫"כן‪ ,‬לפני כמה ימים‪ ",‬אמרה פיפ‪" .‬החלטתי ללמוד בקיימברידג'‪,‬‬

                                                        ‫קינג קולג'‪".‬‬
                                               ‫"ספרות אנגלית?"‬

                                                     ‫פיפ הינהנה‪.‬‬
‫"את האדם הכי גרוע בעולם לבכות לו על תוכניות לחיים‪ ",‬אמרה‬
‫קארה בנחרה‪" .‬אני מוכנה להתערב שאת כבר יודעת מה את רוצה‬

                                             ‫להיות כשתהיי גדולה‪".‬‬
‫"ברור‪ ",‬אמרה פיפ‪" .‬שילוב של לואי ת'רו‪ ,‬התר ברוקס ומישל‬

                                                            ‫אובמה‪".‬‬
                                               ‫"את הורגת אותי‪".‬‬
                     ‫צפירת רכבת רמה בקעה מהטלפון של פיפ‪.‬‬

                                ‫‪113‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118