Page 39 - Step and repeat document 1
P. 39
חסד bi אהבת dgizt
וּ ְקָראוֹ ַה ָכּתוּב ְבּ ֵשׁם ' ְבּ ִלַיּ ַעל' ֲעבוּר ֶזהַ ,אף )ק"ו( ִכּי ִבְּז ַמן ֶשׁ ֹלא ַי ְפ ִסיד חוֹבוֹ,
ִכּי ִי ְגַדּל ֵח ְטא ַהקּוֹ ֵפץ ָידוֹ ִמ ְלּ ַה ְלוֹת ְלֵר ֵעהוְּ ,כּ ֶשֵׁיּשׁ ִבּי ָכ ְלתּוֹ ְל ֵהי ִטיב ִעמּוֹ.
שנה מעוברת :י"ב תשרי ,כ"ו אדר ב'. 1 lelqn inei gelשנה פשוטה :י"ב תשרי ,י"ב ניסן.
ש 2 lelqn inei gel 12 .ש' פשוטה :י"ב תשרי ,י"א שבט ,י"א סיון .ש' מעוברת :י"ב תשרי ,כ"א שבט ,א' סיון.
ְ .aו ִל ְפ ָע ִמים ֶשׁהוּא עוֹ ֵבר ַגּם ֵכּן ַעל ְיֵדי ְמִני ַעת ַהטּוֹ ָבה ַעל ָלאו ְדּ' ֹלא
ִת ֹקּם' )ויקרא יט ,יח( )ְ (aכּגוֹןֶ ,שׁהוּא ִבֵּקּשׁ ִמ ֶמּנּוּ ַלֲעשׂוֹת לוֹ טוֹ ָבה )(b
ִבְּד ַבר ְשׁ ִאי ַלת ָממוֹןְ ,ו ַכיּוֹ ֵצא ָבֶּזהְ ,ו ֹלא ֵהי ִטיבוַֹ ,וֲעבוּר ֶזה ְכּ ֶשׁ ָבּא ַא ַחר
ָכּ הוּא ֶא ְצלוֹ וּ ְמ ַבֵקּשׁ ִמ ֶמּנּוּ ֵאיֶזה טוֹ ָבה ,נוֵֹקם ִמ ֶמּנּוּ ְוגוֹ ֵמל לוֹ ְכּ ִמ ְפ ָעלוֹ,
עוֹ ֵבר ַעל ְיֵדי ְמִני ַעת ַהטּוֹ ָבה ַה ִהיא ַעל ַה ָלּאו ְדּ' ֹלא ִת ֹקּם'.
cqgd aizp
עם היותו יודע שהזמן קרוב להשמיט שאין כן תחלת הפסוק קאי על הלואה ,דקאי
הלואתו ולהפסידה ממנו ,אם אולי יארע בו למה שכתוב בפסוק שלפניו )שם ח( :והעבט
אונס או שום מקרה ,שלא יוכל לתבוע תעביטנו ,דהוא על הלואה וכדאיתא
הלואתו קודם שנת השמטה .וכל מבין דרכי במכילתא פרשה משפטים )פרשה יט( ,וכן
התורה ומשיג לדעת אפילו מעט בחין ערכה ,מוכח בגיטין ובסוטה כנ"ל .לכך מפרשים
ידע בבירור כי המפזר ממונו אל הצריכים ,דפסוק זה קאי אפילו על הנמנע להלוות
נוסף עוד' .וחושך מיושר אך למחסור' )משלי למי שאינו עני ,כיון שצריך עתה להלואה
י"א כ"ד( ,כי השם יתברך ידין את האדם לפי הזו .והרבינו יונה סובר נהי דמצות גמילות
מעשיו ,ויעניקהו מברכתו כפי התקרבו חסדים הוא אפילו לעשירים ,כדאיתא בסוכה
אליה epia lfxa ly dvign - zelikd zcne .מ"ט ,:מכל מקום הנמנע מזה אינו עובר
,dkxad iwlgn wlg zeaicpde ,dkxad oiaeבלאו זה[.
,dkeza `edy da bdpznd `vnpeעכ"ל.
dfeלשון רבינו יונה בשערי תשובה )שער ג( dpdמלשון הרמב"ם והחינוך משמע
במאמר סז על הפסוק השמר לך פן שהלאוין דהשמר ופן הוא קאי אפילו
יהיה דבר וגו' ,למדנו מזה כי הנמנע ]על[ הנמנע מלהלוות לעשיר בעת צרכו.
מלהלוות לעני עובר בשני לאוין ,שהם ומלשון הרבנו יונה שאביא בסמוך ,משמע
השמר ופן .ואם לעת אשר קרבה שנת השבע דהוא סובר דקאי רק על עני .ומפשטות
הוזהרנו שלא נחדול מלהלות מיראת דבר הגמרא הנ"ל משמע כהרמב"ם והחינוך
השמטה ,אף כי בזמן שלא יפסיד חובו ,כי ]ונראה דסברת הרבנו יונה הוא ,מדכתבה
יגדל חטא הקופץ ידו מלהלות .ועל גודל התורה בסוף זה הפסוק ,ורעה עינך באחיך
העון קרא הכתוב מחשבת צר העין מלהלוות האביון ולא תתן לו וגו' .וסברת הרמב"ם
והחינוך ,דזה הפסוק כולל שני ענינים ,סופו
"דבר בליעל" ,עכ"ל. מיירי לענין צדקה ,והעד דכתב שם לשון
) (aיומא כג ע"א.
נתינה ,לכך פרטה התורה ואמרה מאחיך ) (bעיין ב'חפץ חיים' בפתיחה בלאוין אות
האביון ,דענין צדקה הוא רק בעניים .מה ח וט.
