Page 41 - Step and repeat document 1
P. 41

‫חסד ‪eh‬‬                          ‫אהבת ‪dgizt‬‬

‫ֵר ֶע‪ְ (d) ,'‬דּ ֻה ְז ַהְרנוּ ָבֶּזה ִמ ְלּ ִה ְתַר ֵשּׁל ְכּ ֶשׁ ִנְּר ֶאה ַלֲח ֵבֵרנוּ ְבּ ַס ָכַּנת ָמֶות‪ְ ,‬וִי ְהֶיה‬
                  ‫ָלנוּ ְי ֹכ ֶלת ְל ַה ִצּילוֹ ְבּ ֵאיֶזה ֹא ֶפן ֶשׁנּוּ ַכל‪.‬‬

‫§‪ִ xz¥ Fie‬מֶזּה‪ִ ,‬דּ ְל ִפי ַמה ְדּ ִאי ָתא ִבּ ְמ ִכי ְל ָתּא )ספרא פרשת קדושים פרק ד‪ ,‬ח(‪,‬‬
‫ְוהוּ ְב ָאה ְבּ ֵס ֶפר ַה ִמּ ְצוֹת ְל ָהַר ְמ ַבּ"ם ְבּ ִמ ְצָוה רצז‪ְ ,‬דּ ַה ָלּאו ְדּ' ֹלא ַתֲע ֹמד‬
‫ְוגוֹ'' כּוֹ ֵלל ַנ ֵמּי ִאם רוֹ ֶאה ַלֲח ֵברוֹ ֵאיֶזה ִעְנַין ֶה ְפ ֵסד‪ְ ,‬והוּא ָיכוֹל ְלהוֹ ִעילוֹ‬
‫וּ ִמ ְת ַע ֵצּל‪ְ ,‬דּעוֹ ֵבר ַעל ' ֹלא ַתֲע ֹמד ְוגוֹ''‪ַ ,‬עֵיּן ָשׁם‪ִ .‬אם ֵכּן‪ ,‬הוּא ַהִדּין ְבּ ִעְנָיֵננוּ‪.‬‬
‫ִאם הוּא רוֹ ֶאה ַלֲח ֵברוֹ‪ֲ ,‬א ִפלּוּ הוּא ָע ִשׁיר‪ֶ ,‬שׁ ָעלוּל ְל ֵאיֶזה ֶה ְפ ֵסד ָגּדוֹל‬
‫] ְכּגוֹן‪ַ ,‬מה ֶשּׁ ָמּצוּי ִבְּז ַמֵנּנוּ‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ָבּא ְז ַמן ִפְּרעוֹן ַה ָמּעוֹת ַכָּיּדוּ ַע[‪ ,‬וּ ְב ַה ְלָו ָאה‬

    ‫ֶשַׁיּ ְלֵוהוּ ַע ָתּה‪ַ ,‬י ִצּי ֵלהוּ ִמֶזּה‪ְ ,‬והוּא ִמ ְת ַע ֵצּל ָבֶּזה ‪ -‬עוֹ ֵבר ַעל ָלאו ֶזה‪.‬‬

        ‫‪cqgd aizp‬‬

‫ויהיה לנו יכולת להצילו‪ ,‬כמו שהיה טובע ‪ ,rce‬דבענינינו נראה פשוט‪ ,‬דאפילו אם אין‬
‫לו מעות משל עצמו‪ ,‬אך שהוא יכול‬  ‫בנהר ואנחנו נדע לשחות ונוכל להצילו‪ ,‬או‬
‫שהיה עובד גילולים משתדל להורגו‪ ,‬ונוכל ללוותם מאחרים‪ ,‬גם כן הוא מחויב‪ ,‬כיון‬
‫לבטל מחשבתו או לדחות נזקו‪ ,‬ובאה שהוא יכול בזה להציל חבירו מסכנת מות‬
‫האזהרה באמרו‪ :‬לא תעמוד על דם רעך‪ .‬או ההפסד‪ .‬ואינו דומה לשאר הלואה‪,‬‬
‫וכבר אמרו שמי שיכבוש עדותו‪ ,‬תכללהו גם דבודאי אינו מחויב ללוות מאחרים כדי‬
‫כן זאת האזהרה‪ ,‬כי הוא רואה ממון חבירו להלוות ]אם לא מצד מצוה ומדה טובה‬
‫אבד והוא יכול להחזירו אליו באמרו האמת בעלמא[‪ ,‬אפילו אם הלוה יתן לו בטוחות‬
‫וכו'‪ .‬ולשון ספרא )פרשת קדושים פרק ד‪ ,‬ח(‪ :‬טובות‪ ,‬שלא יהיה לו מזה הפסד‪ ,‬דכיון דאין‬
‫מנין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה לו מעות‪ ,‬לא חייבה אותו התורה לזה‪ ,‬אפילו‬
‫רשאי לשתוק‪ ,‬תלמוד לומר‪ :‬לא תעמוד על הכי בענינינו הוא מחויב בדבר‪ ,‬דלאו דלא‬
‫דם רעך‪ .‬ומנין שאם ראית אותו טובע בנהר תעמוד וגו'‪ ,‬כולל שיעשה כל טצדקי דאית‬
‫או חיות או לסטים באין עליו‪ ,‬שאתה חייב ליה כדי להציל חבירו מרעתו‪ .‬תדע דאמרינן‬
‫להצילו‪ ,‬תלמוד לומר‪ :‬לא תעמוד על דם בסנהדרין ע"ג‪ .‬דאפילו אם אינו יכול להצילו‬
‫רעך‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומזה נובע גם מה שכתבנו בסוף בעצמו כשהוא טובע‪ ,‬מחויב להטריח‬
‫דברינו‪ .‬ובאמת בענינינו קל וחומר מהתם‪ ,‬ולשכור פועלים שיצילוהו מרעתו‪ .‬ואם כן‪,‬‬
‫דהלא התם כבר נתן ממונו ביד אנשי בליעל לפי מה שאיתא בספרא שם‪ ,‬דלאו דלא‬
‫והם מכחישים אותו‪ ,‬אעפ"כ כיון שבעדותו תעמוד כולל נמי ענין ממון‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬הוא גם‬
‫יכול לעזרו להוציא מהם והוא מתעצל‪ ,‬עובר כן בכל גווני‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ואם המעות שיטיל על‬
‫על לא תעמוד וגו'‪ .‬וכל שכן בזה‪ ,‬שעתה זה‪ ,‬אין בטוח שיגבם לבסוף‪ ,‬אין מחויב‬
‫הוא סכנת ההפסד‪ ,‬והיכולת בידו להצילו‪ ,‬בדבר שיהיה לו הפסד כדי להציל חבירו‬
‫בודאי מחויב בדבר‪ .‬ובאמת כל זה נכלל מהפסד‪ .‬ואם דבר זה נוגע לחבירו לסכנת‬
‫בתחלת לשון הרמב"ם להמעיין בו‪ .‬וברייתא מות ‪ -‬יש בזה דין אחר‪ .‬ועיין לקמן בחלק‬
‫זו הנ"ל הובא גם כן בסנהדרין )עג א(‪ .‬ב פרק כ בסעיף ב‪ ,‬מה שכתבתי בזה‪.‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46