Page 11 - 336
P. 11

‫דרכון איטלקי כדי לרכוש את הקרקעות (כביכול‬                 ‫נוספים – נחשבה לציון דרך חלוצי וראשון מסוגו‪.‬‬
‫בשביל כנסייה שרצתה להקים מנזר במקום)‬                      ‫תכנון העלייה לקרקע נעשה בקפידה ובמחשבה‬
‫ולרשום אותן על שם קק"ל‪ .‬על קרקעות אלו הוקמו‬               ‫על הסיכונים הרבים שצפויים בדרך‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
                                                          ‫הוחלט לדחות את הקמת חניתה בנקודה הייעודית‪,‬‬
                        ‫חניתה ובהמשך יישובים נוספים‪.‬‬      ‫שנמצאה גבוה על הרכס‪ ,‬ולהקים קודם כול אחיזה‬
                                                          ‫בנקודה סמוכה יותר לכביש היחיד שהיה באזור‬
  ‫משימת קניית האדמות בגליל‬                                ‫באותה תקופה‪ ,‬כביש הצפון‪ .‬חניתה תחתית הוקמה‬
  ‫הצפוני הוטלה על אליעזר וינשל‬                            ‫ממש כאן‪ ,‬באזור החניון שבו אנחנו עומדים‪ ,‬ורק‬
  ‫ועל יוסף סיניגליה‪ .‬יוסף‪ ,‬עובד‬                           ‫כשבשלו התנאים‪ ,‬הועתק הקיבוץ לנקודה שבה הוא‬
  ‫קק"ל שעלה לארץ מאיטליה‪ ,‬ניצל‬
  ‫את חזותו האיטלקית ואת העובדה‬                               ‫ממוקם היום‪ ,‬במרחק ארבעה ק"מ מכביש הצפון‪.‬‬
  ‫שהחזיק ברשותו דרכון איטלקי‬
  ‫כדי לרכוש את הקרקעות (כביכול‬                                            ‫שחזור חומה ומגדל‪ ,‬צילום‪ :‬ד"ר אבישי טייכר‪,‬‬
  ‫בשביל כנסייה שרצתה להקים‬                                                                                  ‫מתוך‪ :‬אתר פיקיויקי‬
  ‫מנזר במקום) ולרשום אותן על‬
  ‫שם קק"ל‪ .‬על קרקעות אלו הוקמו‬

    ‫חניתה ובהמשך יישובים נוספים‬

‫מהאנדרטה נרד בשביל המסומן בצבע ירוק מערבה‬                 ‫בחניון נוכל להתרשם מדגם עץ של חומה ומגדל‪.‬‬
‫במדרון המתון‪ .‬נעבור כמאה מ' ונגיע לשני ברושים‬             ‫בשנות השלושים‪ ,‬נהגתה תוכנית חדשה להתיישבות‬
‫שניטעו להנצחת שני הלוחמים היהודים הראשונים‬                ‫יהודית בהקמה מהירה של יישובים המוגנים בחומה‬
‫שנהרגו בהתקפה הראשונה על חניתה‪ .‬נמשיך‬                     ‫שבה אשנבי ירי ושבמרכזם מגדל שמירה ובראשו‬
‫בעקבות הסימון צפונה כשבדרך נעבור לצד חניון‬                ‫זרקור‪ .‬גם חניתה הייתה אחד היישובים הללו‪ .‬וכך‪,‬‬
‫פיקניק‪ ,‬ונחצה דרך סלולה עד שנגיע למעבר בקר‪.‬‬               ‫בוקר אחד במרס ‪ ,1938‬הגיעו משאיות עמוסות ציוד‬
‫משם נצעד בירידה ביער המורכב מעצי אורן וחורש‬               ‫ו‪ 400-‬איש להקים כאן יישוב נוסח חומה ומגדל‪ .‬עם‬
‫טבעי כמו אלון ואלה‪ .‬כפי שהזכרנו בהתחלה‪ ,‬אחד‬               ‫רדת החשכה‪ ,‬עזבו רוב המקימים את המקום‪ ,‬אך‬
‫האתגרים בהקמת חניתה היה האדמה הטרשית‬                      ‫הוחלט להשאיר בו פלוגה של ההגנה שמנתה מאה‬
‫שהקשתה את עיבוד האדמה ואת קיום החקלאות‪.‬‬                   ‫אנשים מחשש למתקפה ערבית על היישוב החדש‪.‬‬
‫בשנות הארבעים‪ ,‬החלו אנשי הקיבוץ לנטוע את יער‬              ‫המתקפה אכן התרחשה עוד באותו לילה‪ ,‬ובקרבות‬
‫חניתה‪ .‬בעשורים הבאים‪ ,‬המשיכה קק"ל במלאכה‪.‬‬                 ‫נהרגו עשרה לוחמים‪ .‬שמותיהם מונצחים על סלע‬
‫נטיעת היער הקנתה למרחב את הנוף המוריק‪.‬‬
‫מטרת הייעור באותה תקופה לא הייתה רק רצון‬                                                        ‫גדול למרגלות המגדל‪.‬‬
‫לספק צל ונוף ירוק‪ ,‬אלא גם לקבוע עובדות בשטח‬
                                                          ‫נתקדם מעט מערבה לסלע ההנצחה ונגיע למצבה‬
              ‫ולפתח את הקרקעות היהודיות שנרכשו‪.‬‬           ‫קטנה לזכרו של איש הקרן הקיימת לישראל יוסף‬
                                                          ‫סיניגליה‪ .‬המצבה מספרת עוד פרק בסיפור ההקמה‬
‫נמשיך לצעוד בין עצי היער עד לעיקול היורד לערוץ‬            ‫של הקיבוץ‪ .‬באמצע שנות השלושים‪ ,‬בעקבות‬
‫נחל שזכה לכינוי "נחל הבאר"‪ .‬כשנגיע לעיקול נביט‬            ‫המרד הערבי‪ ,‬אסרו שלטונות המנדט הבריטי על‬
‫שמאלה ונראה מבנה בטון ישן ולידו בריכה ריקה‪.‬‬               ‫יהודים לרכוש קרקעות באזורים שונים‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫אחד הקשיים בהתיישבות כאן היה המחסור במים‪,‬‬                 ‫בעקבות עליית רעיון חלוקת הארץ למדינה יהודית‬
‫והינה לפנינו בית הבאר שנקדחה לאחר העלייה‬                  ‫וערבית‪ ,‬התגבשה בקרב ההנהגה הציונית דחיפות‬
‫לקרקע – והכזיבה‪ .‬די מהר התברר שאין כאן כמות‬               ‫להקמת אחיזות יהודיות באזור הגליל המערבי –‬
‫מספקת של מים‪ .‬הבאר ננטשה‪ ,‬אך המבנה המבוצר‬                 ‫שפרט לנהריה היה כמעט ריק מיישובים יהודיים‬
                                                          ‫באותה תקופה‪ .‬משימת קניית האדמות בגליל‬
                                   ‫והבריכה נשארו למזכרת‪.‬‬  ‫הצפוני הוטלה על אליעזר וינשל ועל יוסף סיניגליה‪.‬‬
                                                          ‫יוסף‪ ,‬עובד קק"ל שעלה לארץ מאיטליה‪ ,‬ניצל את‬
‫השביל יורד מהבאר לערוץ נחל קטן‪ .‬נרד בו עד‬                 ‫חזותו האיטלקית ואת העובדה שהחזיק ברשותו‬
    ‫לשביל המסומן באדום‪ .‬מכאן ניתן להמשיך לפי‬

‫‪7‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16