Page 11 - 336

‫דרכון איטלקי כדי לרכוש את הקרקעות (כביכול‬ ‫נוספים – נחשבה לציון דרך חלוצי וראשון מסוגו‪.‬‬
‫בשביל כנסייה שרצתה להקים מנזר במקום)‬ ‫תכנון העלייה לקרקע נעשה בקפידה ובמחשבה‬
‫ולרשום אותן על שם קק"ל‪ .‬על קרקעות אלו הוקמו‬ ‫על הסיכונים הרבים שצפויים בדרך‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הוחלט לדחות את הקמת חניתה בנקודה הייעודית‪,‬‬
‫חניתה ובהמשך יישובים נוספים‪.‬‬ ‫שנמצאה גבוה על הרכס‪ ,‬ולהקים קודם כול אחיזה‬
‫בנקודה סמוכה יותר לכביש היחיד שהיה באזור‬
‫משימת קניית האדמות בגליל‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬כביש הצפון‪ .‬חניתה תחתית הוקמה‬
‫הצפוני הוטלה על אליעזר וינשל‬ ‫ממש כאן‪ ,‬באזור החניון שבו אנחנו עומדים‪ ,‬ורק‬
‫ועל יוסף סיניגליה‪ .‬יוסף‪ ,‬עובד‬ ‫כשבשלו התנאים‪ ,‬הועתק הקיבוץ לנקודה שבה הוא‬
‫קק"ל שעלה לארץ מאיטליה‪ ,‬ניצל‬
‫את חזותו האיטלקית ואת העובדה‬ ‫ממוקם היום‪ ,‬במרחק ארבעה ק"מ מכביש הצפון‪.‬‬
‫שהחזיק ברשותו דרכון איטלקי‬
‫כדי לרכוש את הקרקעות (כביכול‬ ‫שחזור חומה ומגדל‪ ,‬צילום‪ :‬ד"ר אבישי טייכר‪,‬‬
‫בשביל כנסייה שרצתה להקים‬ ‫מתוך‪ :‬אתר פיקיויקי‬
‫מנזר במקום) ולרשום אותן על‬
‫שם קק"ל‪ .‬על קרקעות אלו הוקמו‬

‫חניתה ובהמשך יישובים נוספים‬

‫מהאנדרטה נרד בשביל המסומן בצבע ירוק מערבה‬ ‫בחניון נוכל להתרשם מדגם עץ של חומה ומגדל‪.‬‬
‫במדרון המתון‪ .‬נעבור כמאה מ' ונגיע לשני ברושים‬ ‫בשנות השלושים‪ ,‬נהגתה תוכנית חדשה להתיישבות‬
‫שניטעו להנצחת שני הלוחמים היהודים הראשונים‬ ‫יהודית בהקמה מהירה של יישובים המוגנים בחומה‬
‫שנהרגו בהתקפה הראשונה על חניתה‪ .‬נמשיך‬ ‫שבה אשנבי ירי ושבמרכזם מגדל שמירה ובראשו‬
‫בעקבות הסימון צפונה כשבדרך נעבור לצד חניון‬ ‫זרקור‪ .‬גם חניתה הייתה אחד היישובים הללו‪ .‬וכך‪,‬‬
‫פיקניק‪ ,‬ונחצה דרך סלולה עד שנגיע למעבר בקר‪.‬‬ ‫בוקר אחד במרס ‪ ,1938‬הגיעו משאיות עמוסות ציוד‬
‫משם נצעד בירידה ביער המורכב מעצי אורן וחורש‬ ‫ו‪ 400-‬איש להקים כאן יישוב נוסח חומה ומגדל‪ .‬עם‬
‫טבעי כמו אלון ואלה‪ .‬כפי שהזכרנו בהתחלה‪ ,‬אחד‬ ‫רדת החשכה‪ ,‬עזבו רוב המקימים את המקום‪ ,‬אך‬
‫האתגרים בהקמת חניתה היה האדמה הטרשית‬ ‫הוחלט להשאיר בו פלוגה של ההגנה שמנתה מאה‬
‫שהקשתה את עיבוד האדמה ואת קיום החקלאות‪.‬‬ ‫אנשים מחשש למתקפה ערבית על היישוב החדש‪.‬‬
‫בשנות הארבעים‪ ,‬החלו אנשי הקיבוץ לנטוע את יער‬ ‫המתקפה אכן התרחשה עוד באותו לילה‪ ,‬ובקרבות‬
‫חניתה‪ .‬בעשורים הבאים‪ ,‬המשיכה קק"ל במלאכה‪.‬‬ ‫נהרגו עשרה לוחמים‪ .‬שמותיהם מונצחים על סלע‬
‫נטיעת היער הקנתה למרחב את הנוף המוריק‪.‬‬
‫מטרת הייעור באותה תקופה לא הייתה רק רצון‬ ‫גדול למרגלות המגדל‪.‬‬
‫לספק צל ונוף ירוק‪ ,‬אלא גם לקבוע עובדות בשטח‬
‫נתקדם מעט מערבה לסלע ההנצחה ונגיע למצבה‬
‫ולפתח את הקרקעות היהודיות שנרכשו‪.‬‬ ‫קטנה לזכרו של איש הקרן הקיימת לישראל יוסף‬
‫סיניגליה‪ .‬המצבה מספרת עוד פרק בסיפור ההקמה‬
‫נמשיך לצעוד בין עצי היער עד לעיקול היורד לערוץ‬ ‫של הקיבוץ‪ .‬באמצע שנות השלושים‪ ,‬בעקבות‬
‫נחל שזכה לכינוי "נחל הבאר"‪ .‬כשנגיע לעיקול נביט‬ ‫המרד הערבי‪ ,‬אסרו שלטונות המנדט הבריטי על‬
‫שמאלה ונראה מבנה בטון ישן ולידו בריכה ריקה‪.‬‬ ‫יהודים לרכוש קרקעות באזורים שונים‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫אחד הקשיים בהתיישבות כאן היה המחסור במים‪,‬‬ ‫בעקבות עליית רעיון חלוקת הארץ למדינה יהודית‬
‫והינה לפנינו בית הבאר שנקדחה לאחר העלייה‬ ‫וערבית‪ ,‬התגבשה בקרב ההנהגה הציונית דחיפות‬
‫לקרקע – והכזיבה‪ .‬די מהר התברר שאין כאן כמות‬ ‫להקמת אחיזות יהודיות באזור הגליל המערבי –‬
‫מספקת של מים‪ .‬הבאר ננטשה‪ ,‬אך המבנה המבוצר‬ ‫שפרט לנהריה היה כמעט ריק מיישובים יהודיים‬
‫באותה תקופה‪ .‬משימת קניית האדמות בגליל‬
‫והבריכה נשארו למזכרת‪.‬‬ ‫הצפוני הוטלה על אליעזר וינשל ועל יוסף סיניגליה‪.‬‬
‫יוסף‪ ,‬עובד קק"ל שעלה לארץ מאיטליה‪ ,‬ניצל את‬
‫השביל יורד מהבאר לערוץ נחל קטן‪ .‬נרד בו עד‬ ‫חזותו האיטלקית ואת העובדה שהחזיק ברשותו‬
‫לשביל המסומן באדום‪ .‬מכאן ניתן להמשיך לפי‬

‫‪7‬‬