Page 217 - 336
P. 217

‫של הנוכחים בו מורידה חשד‪ .‬צמרמורת‬
‫חולפת לפתע בגווה‪ .‬הקור עז‪ .‬ערפילים‬
‫חוסמים את הראות‪ .‬כמה עוד נותר ללכת?‬
‫אי אפשר לראות את השבילים‪ .‬העלטה‬
‫מסחררת‪ .‬פנס מג‪-‬לייט כבד ומגושם‬
‫נדלק‪ ,‬מאיר באלומתו את הדרך‪ ,‬אבל גם‬
‫חושף אותם למרחוק‪ .‬שבילים שעליהם‬
‫עוד לטפס בהם מחכים לצעדי הרגליים‬

                  ‫הנעולות במנעל צבאי גבוה‪.‬‬

‫לפעמים הסקרנות גברה על הכול‪ ,‬גרמה‬

‫לה להסתכן מעבר לנדרש‪ .‬בגילה הצעיר‪,‬‬

‫‪ ,21‬זה כלל לא הפחיד אותה‪ .‬התלהבות‬
‫צילום‪ :‬אוסף פרטי מהמבצעיות אחזה בה והעניקה לה מנת‬

‫אדרנלין שלא אפשרה לה לנוח גם עם‬

‫תחושה של התחדשות מלווה אותם‪ .‬אביב נעים מקבל חזרתה בסיום המשמרת למלון "ווינדמיל" ששימש‬

‫את פניהם בבואם להקים את היחידה‪ .‬רוח נעורים‪ ,‬להם בסיס ומתקן שהייה‪ .‬עד שהתארגנה לשינה‪ ,‬הייתה‬

‫הרבה אנרגיות לעשייה‪ .‬מארבי לילה בלילות זרועים השעה כבר שבע בבוקר‪ .‬נותרו לה רק ארבע שעות‬

‫כוכבים‪ ,‬שקט שנשבר ביללות תנים‪ .‬משכונות בית למנוחה עד למשמרת הבאה‪ ,‬אך השינה ממנה והלאה‪.‬‬

‫לחם הסמוכות נשמעים קולות נפץ עזים‪ .‬מארב של רעש של מקדחה‪ ,‬צפירת אוטובוס‪ ,‬קולות משיחים‬

              ‫ליל שבת‪ .‬פצצות תאורה באוויר‪ .‬פיגוע‪ .‬במוצאי שבת בשיחת טלפון קטעו את שנתה‪.‬‬

‫יתברר שבאחד הצירים‪ ,‬ממש לא רחוק מהם‪ ,‬נהרג קצין משמרת נוספת בצוהרי היום האביבי‪ .‬מה מייעד‬
                                                                   ‫צה"ל בכיר‪ .‬אובדן עצום‪.‬‬
‫היום הקרב ובא? משמרת צוהריים מתחילה ב‪12:30-‬‬

‫ומסתיימת ב‪ .21:30-‬שעות לא פשוטות לפניה‪ .‬לא‬

‫לשכוח לקחת מעיל‪ ,‬היא נזכרת שנייה לפני שהיא‬

‫טורקת את הדלת‪ .‬מצליחה במהירות הבזק לרדת‬                            ‫לפעמים הסקרנות גברה על הכול‪,‬‬
‫לקומת הלובי עמוסה בציוד כבד – תיק ובו שכפ"ץ‪,‬‬                       ‫גרמה לה להסתכן מעבר לנדרש‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬קסדה ואפוד מגן‪ .‬כל אלו משמשים להגן עליה‪.‬‬                      ‫בגילה הצעיר‪ ,21 ,‬זה כלל לא הפחיד‬
‫מחסה קל ולו לרגע‪ .‬היא מקווה שלא תזדקק להם‬                          ‫אותה‪ .‬התלהבות מהמבצעיות אחזה‬
‫כלל‪ .‬היא יורדת קומה נוספת לתדריך צוהריים‪.‬‬                          ‫בה והעניקה לה מנת אדרנלין שלא‬
‫פנקר‪ ,‬סמל המחלקה‪ ,‬יבקש ממנה לרשום את שמות‬                          ‫אפשרה לה לנוח גם עם חזרתה‬
                                                                   ‫בסיום המשמרת למלון "ווינדמיל"‬
                                                         ‫הנוכחים‪.‬‬  ‫ששימש להם בסיס ומתקן שהייה‪ .‬עד‬
                                                                   ‫שהתארגנה לשינה‪ ,‬הייתה השעה כבר‬
‫עם סיום התדריך‪ ,‬היא ממהרת להתקשר להוריה לשאול‬                      ‫שבע בבוקר‪ .‬נותרו לה רק ארבע שעות‬
‫לשלומם‪ .‬כבר זמן רב לא דיברה איתם‪ .‬אבל אין הרבה‬                     ‫למנוחה עד למשמרת הבאה‪ ,‬אך השינה‬
‫זמן לדיבורים‪ .‬מזדרזים להחליף את משמרת בוקר‪,‬‬                        ‫ממנה והלאה‪ .‬רעש של מקדחה‪ ,‬צפירת‬
‫אותם שוטרים שהגיעו להחליפם לאחר משמרת הלילה‪.‬‬                       ‫אוטובוס‪ ,‬קולות משיחים בשיחת‬
‫כל דקה חשובה‪ .‬היא מברכת את הוריה לשלום ועולה‬
                                                                           ‫טלפון קטעו את שנתה‬
                                   ‫לרכב שיוביל אותה לגזרה‪.‬‬

‫בשבילי הנסיעה‪ ,‬היא מביטה ימינה ושמאלה‪ .‬רכבים‬
‫רבים על הכביש שהיא אמונה להגן עליו‪ .‬היא יודעת‬

‫שהיא לפני משמרת נוספת למען העם שלה והמדינה‬

              ‫שלה‪				.‬‬

‫משמרת נעימה‪.‬‬                                                       ‫מארב לילה‪ ,‬צריך להספיק לסרוק שטח גדול ורחב‬
                                                                   ‫ככל האפשר‪ .‬ההליכה בין העצים הסבוכים ובמרחבים‬

                                                                   ‫הפתוחים לצד שני הלוחמים ליאור יצחק וטזזו אליין‬

                                                                   ‫מאפשרת לה להאזין לצלילים‪ ,‬לרוחות המנשבות‪,‬‬

‫לטללים‪ .‬היא מזהה אור דולק מאחד המוסכים‪ .‬קולות רוצים לשמוע עוד סיפורים מרתקים? מוזמנים אלינו‪,‬‬

‫בשפה זרה‪ .‬עוצרים‪ .‬מאזינים‪ .‬כניסה למצב מבצעי‪ .‬היא אל בית המורשת של משטרת ישראל ‪ -‬לחוות חוויות‬

              ‫נכנסת במהירות בכניסה מבצעית אל המוסך‪ .‬בדיקה מרתקות לכל המשפחה‪.‬‬

‫‪45‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222