Page 220 - 336
P. 220
להדביק באהבת הארץ מרור מתחברים לאדמה
כורך והקשר הארץ ישראלי ועוזרים לחקלאים
עינט קרמר*
צילום :השומר החדש בליל הסדר אנחנו פותחים את
הסעודה בלכרוך יחד מצה ,מרור
רבבות תלמידי ומורי השל"ח שהגיעו לשדות ,מטעים וחרוסת .החיבור הזה מדבר לעומק
וחממות בכל רחבי ישראל .המצה נוגעת בכח של את מה שקורה לנו במלחמה .המרור
השאיפה לחיים של חירות ושמחה ואת ההוצאה של מסמל את המרירות והקושי של
החיים .לצד המרירות העתיקה של
שאיפה זו מן הכח אל הפועל. מאות שנות עבדות במצרים מסמל
המרור את מנת הסבל "שבכל דור
"מרור כורך" – בליל הסדר אנחנו כורכים מצה במרור – ודור" ,והשנה הוא מתחבר לציון
את הכח של ההתגייסות למען החיים ,עם הכאב והצער הכאב של ההתקפה האיומה שחווינו
שאלו מחזיקים .אבל איך עושים את זה? כאן מגיע הסוד ב ,7.10את הקושי והפחד של שדה
של החרוסת ,ההיא שלא מוזכרת בהגדה ,אבל שכולנו הקרב ,ואת המצוקות שנובעות
מחכים לה שנה שלמה. ישירות מאתגרי המערכה.
החרוסת היא מאכל מתוק במיוחד המורכב מתפוחים, המצה לעומתו ,מסמלת את כח החיים שטמון בנו.
תמרים ,תאנים ,יין ואגוזים .בכך היא מחברת אותנו המצה המקראית לא תפחה ללחם בגלל החיפזון שבו
ל"שיר השירים" ,מגילה הנקראת בפסח ומתארת סיפור יצאנו ממצרים ושברנו את מעגל העבדות ,או אולי
את החפזון שבו מאות אלפי אנשים עזבו את ביתם
ומיהרו להתגייס ,ישבו על הרצפה בטיסות לישראל
ואמרו "הנני כאן" ,התארגנו למפעלי סיוע ותמיכה
אדירים בחיילים הלוחמים ,במשפחות המפונים,
ובמאבק להשבת החטופים .כאשר לצד חזיתות אלו
התגייסו במלחמה מאות אלפי מתנדבים לחקלאות
שנרתמו להצלת המשק הישראלי ותוצרתו וביניהם
צילום :השומר החדש *מנהלת חינוכית של ארגון השומר החדש
48