Page 223 - 336
P. 223

‫ֵהן ֶזה אֹותֹו ָה ֵע ֶמק‪ֵ ,‬הן ֶזה אֹותֹו ַה ַ ּב ִיּת‬                     ‫עץ השקמה שנפוץ בארץ בעבר‪,‬‬
                                ‫ָא ָבל ַא ֶתּם ֵהן ֹלא ּתּו ְכלּו ַלּׁשּוב‬                        ‫מעיד בשמו על יכולת השתקמות‪:‬‬
                                                                                                  ‫בהיות השקמה צמח חולות‬
                        ‫ְו ֵאיְך ָק ָרה‪ְ ,‬ו ֵאיְך ָק ָרה ְו ֵאיְך קֹו ֶרה ֲע ַדּ ִ ּין‬            ‫(השקמה הגיעה לארץ ישראל‬
                                           ‫ֶשׁ ָה ִח ָטּה צֹו ַמ ַחת ׁשּוב‪.‬‬                       ‫מאפריקה)‪ ,‬היא נחנה ביכולת‬
                                                                                                  ‫להשתקם לאחר כיסוי נוף הצמח‬
                         ‫(מתוך‪ :‬החיטה צומחת שוב‪ ,‬דורית צמרת)‬                                      ‫על ידי חולות נודדים או לאחר‬
‫ובאותה רוח‪ ,‬חשוב להוסיף ממילותיו של עמירם קופר‪,‬‬                                                   ‫חשיפת השורשים בידי רוחות‬

                        ‫חקלאי מניר עוז (עדיין חטוף בעזה)‪:‬‬                                                     ‫המסיעות חול‬
                                ‫ְו ַג ְר ִעין ֶׁש ִּיְׂשרֹד ִי ְמ ֶחה ִּד ְמעֹו ָתיו‬
                                     ‫ִיָּט ֵמן ֵמ ָח ָדׁש ָיׁשּוב ִּב ְד ָמ ָמה‬               ‫מוכר לכולנו מט"ו בשבט‪ ,‬חג האילנות‪ .‬בזמן הפריחה‬
                                                                                              ‫שלו בתקופת ט"ו בשבט‪ ,‬אלפי פרחים לבנבנים ורודים‪,‬‬
                        ‫ֶאל ֵחי ָקּה ַהַּמ ְב ִטי ַח ֶׁשל ִאָּמא ֲא ָד ָמה‪...‬‬                 ‫מרהיבים וריחניים‪ ,‬עוטים את העץ ללא עלים‪ .‬הפריחה‬
                                         ‫ְוהּוא ֶׁש ִּי ֵּתן ְל ַע ֵּצב ָמזֹור‪.‬‬               ‫המתקיימת בחורף (ינואר‪-‬פברואר) מעוררת תמיהה‬
                                                                                              ‫נוכח היותו של השקד נשיר חורף‪ .‬עובדת ההתעוררות‬
                                   ‫(מתוך‪ :‬אחרי ככלות‪ ,‬עמירם קופר)‬                             ‫המוקדמת (הראשון להתעורר מכל העצים הנשירים)‬
‫המקרא ממשיך ומספק דמויים מבטיחים מן הצומח‬                                                     ‫מוכיחה תכונת התמדה‪ ,‬שקידה ונחישות להמשכיות‬
‫שמסמלים מהפך בלתי אפשרי לכאורה‪ .‬כמו מדבר‬                                                      ‫ומאמץ לפרוח דווקא בתקופה קשה‪ ,‬עוד בטרם יתעוררו‬
‫שנהיה משגשג ומוריק‪ .‬וכך הנביא ישעיהו מבטיח‬                                                    ‫מיליוני פרחים אחרים ויתחרו על מאביקים‪ .‬השקד נשען‬
‫בנבואתו‪ָ " :‬א ִשׂים ִמ ְד ָ ּבר ַל ֲא ַגם ַמ ִים ְו ֶא ֶרץ ִצ ָ ּיה ְלמֹו ָצ ֵאי‬              ‫במאמץ זה על מזון שאגר בשנה החולפת‪ .‬העלים‪ ,‬מיצרי‬
‫ָמ ִים‪ֶ  .‬א ֵ ּתן ַבּ ִמּ ְד ָבּר ֶא ֶרז ִ ׁש ָטּה ַו ֲה ַדס ְו ֵעץ ָ ׁש ֶמן ָא ִ ׂשים‬        ‫המזון‪ ,‬מלבלבים רק בתום הפריחה‪ ,‬עת הפרחים חונטים‬
‫ָבּ ֲע ָר ָבה ְבּרֹוׁש ִתּ ְד ָהר ּו ְת ַאּׁשּור ַי ְח ָ ּדו" (ישעיהו מא‪ ,‬יח‪-‬יט)‪.‬‬             ‫פירות‪ .‬שקידתו של השקד מתעצמת נוכח סגולתו לתת‬
                                                                                              ‫כמות פרי קבועה גם בשנות מחסור ובצורת‪ .‬שמו של‬
                                     ‫הדס צילום‪ :‬צוות נאות קדומים‬                              ‫השקד ותכונותיו מככבים בהקדשתו של ירמיהו לנביא‪:‬‬
                                                                                              ‫" ָמה ַא ָ ּתה ֹר ֶאה ִי ְר ְמ ָיהּו ָו ֹא ַמר ַמ ֵ ּקל ָ ׁש ֵקד ֲא ִני רֹ ֶאה‪ַ  ‬ו ּיֹא ֶמר‬
‫הטבע‪ ,‬בחוסן המיוחד שלו המאפשר צמיחה מחודשת‪,‬‬                                                   ‫ה' ֵא ַלי ֵהי ַט ְב ָתּ ִל ְראֹות ִכּי ׁשֹ ֵקד ֲא ִני ַעל ְדּ ָב ִרי ַל ֲע ֹׂשתֹו"‬
‫מעניק השראה מיוחדת לאדם ובעיקר מסמל שגרה‬                                                      ‫(ירמיהו א‪ ,‬יא‪-‬יב)‪ .‬תשובתו של האל לירמיהו מקבלת‬
‫בריאה ומבטיחה‪ְ " :‬ו ָה ָיה ְכּ ֵעץ ָ ׁשתּול ַעל ַפּ ְל ֵגי ָמ ִים ֲא ֶ ׁשר‬                    ‫משנה תוקף נוכח עובדה כי בימיו של הנביא ירמיהו אכן‬
‫ִפּ ְריֹו ִי ֵ ּתן ְבּ ִעּתֹו ְו ָע ֵלהּו ֹלא ִיּבֹול ְוכֹל ֲא ֶשׁר ַי ֲע ֶשׂה ַי ְצ ִלי ַח"‬  ‫התרחש חורבן בית ראשון על ידי נבוכדנצאר מלך בבל‬
‫(תהלים א‪ ,‬ג)‪ .‬מפי הנביא ירמיהו‪ ,‬נשמעו דברים‬                                                   ‫(‪ 586‬לפנה"ס)‪ .‬ספר ירמיהו‪ ,‬העוסק בתקופת חורבן בית‬
‫דומים‪ְ " :‬ו ָה ָיה ְכּ ֵעץ ָ ׁשתּול ַעל ַמ ִים ְו ַעל יּו ַבל ְי ַ ׁש ַ ּלח‬                   ‫ראשון‪ ,‬מציע גם נחמה וגם הפעם בעזרת השקד‪ְ " :‬ו ָה ָיה‬
‫ָשׁ ָר ָ ׁשיו ְוֹלא‪ִ  ‬י ְר ֶאה ִכּי ָיבֹא ֹחם ְו ָה ָיה ָע ֵלהּו ַר ֲע ָנן ּו ִב ְשׁ ַנת‬      ‫ַכּ ֲא ֶשׁר ָ ׁש ַק ְד ִ ּתי ֲע ֵלי ֶהם ִל ְנתֹוׁש ְו ִל ְנתֹוץ ְו ַל ֲה ֹרס ּו ְל ַה ֲא ִביד‬
‫ַבּ ֹצּ ֶרת ֹלא ִי ְד ָאג ְוֹלא ָי ִמיׁש ֵמ ֲעׂשֹות ֶ ּפ ִרי" (ירמיהו יז‪,‬‬                     ‫ּו ְל ָה ֵר ַע ֵ ּכן ֶא ְ ׁש ֹקד ֲע ֵלי ֶהם ִל ְבנֹות ְו ִל ְנטֹו ַע ְנ ֻאם' ה" (ירמיהו‬
‫ח)‪ .‬מי ייתן ונשתאה מעוצמה של בנייה‪ ,‬של יצירה‬
‫ושל שמחה‪ ,‬וכן תתקיים הנבואה החשובה של ירמיהו‪:‬‬                                                                                                            ‫לא‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫" ְו ֵיׁש ִתּ ְק ָוה ְל ַא ֲח ִרי ֵתְך ְנ ֻאם ה' ְו ָשׁבּו ָב ִנים ִל ְגבּו ָלם"‬
                                                                                              ‫רחל המשוררת כתבה על זכות הקרבה אל האדמה על‬
                                          ‫(ירמיהו לא‪ ,‬טז)‪ ,‬אמן!‬                                                            ‫ידי כיבוש שביל או בנטיעת עץ‪:‬‬

                                                                                                                    ‫ֹלא ַׁש ְר ִּתי ָלְך‪ַ ,‬א ְר ִצי‪ְ ,‬וֹלא ֵּפ ַא ְר ִּתי ְׁש ֵמְך‬
                                                                                                                            ‫ַּב ֲע ִלילֹות ְּגבּו ָרה‪ִּ ,‬בְׁש ַלל ְק ָרבֹות‬

                                                                                                                    ‫ַרק ֵעץ – ָי ַדי ָנ ְטעּו חֹו ֵפי ַי ְר ֵּדן ׁשֹו ְק ִטים‪.‬‬
                                                                                                                    ‫ַרק ְׁש ִביל – ָּכ ְבׁשּו ַר ְג ַלי ַעל ְּפ ֵני ָׂשדֹות‪.‬‬

                                                                                                                          ‫(מתוך‪ :‬אל ארצי‪ ,‬רחל‪ ,‬תל אביב תרפ"ו)‬

                                                                                              ‫מוטיב של המשכיות המאפשר קורטוב של אופטימיות‬
                                                                                              ‫מעניק לנו שירה של דורית צמרת‪ ,‬בת קיבוץ בית‬
                                                                                              ‫השיטה‪ ,‬שנכתב בעקבות מלחמת יום הכיפורים שבה‬

                                                                                                                                      ‫איבד הקיבוץ ‪ 11‬מבניו‪:‬‬

‫‪51‬‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228